ראיון עם עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, בתכנית ׳סוגרים חשבון׳ של הטלוויזיה החינוכית מיום ד׳ 18/10/17, על תכניות הותמ״ל להפקיע קרקעות חקלאיות במטרה לייצר פתרונות כושלים לבעיית הדיור.

למעלה מ 100,000 דונם של קרקע חקלאית מיועדת להפקעה.

המדיניות ההיסטרית של הותמ״ל לא תפתור את בעיית הדיור מחד ותגרום לנזק בלתי הפיך ליכולתם של החקלאים להתפרנס בעתיד מאידך.

במקום לפעול להידברות עם החקלאים באשר לשטחים בהם יש צורך לבנות ולפעול לפי תוכניות קיימות, מעדיפה הותמ״ל להשתמש במדיניות דורסנית שתפגע קשות בחקלאים ולא תייצר פתרון לאף אחד.

בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כיום לא ניתן עוד לבצע מיזמים סולאריים במתכונת של חכירת משנה כי אם על דרך של הקמת תאגיד משותף המקבל את הקצאת הזכויות בקרקע. מציאות משפטית זו אשר אינה תואמת למהות העסקית המקובלת בשוק עלולה לסכן את האינטרסים החוזיים והקניינים של האגודות.

מציאות בעייתית זו מחייבת לעמדתנו את מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את ההגבלות אשר הוטלו על האגודות בהחלטותיה הנוגעות לביצוע מיזמים סולאריים, ובמקביל מחייבת את האגודות כבעלי הקרקע לבצע חשיבה עסקית מחודשת של כל מהלך ההתקשרות מול היזם. ולבחון אפשרויות ליטול חלק ממשי יותר בפרויקט שייתכן ויניב להם בעתיד רווחים נאים יותר בהשוואה לדמי השימוש המקובלים כיום. 

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.

התכניות למתחמים מועדפים לדיור המקודמות בשנתיים האחרונות מהוות את האתגר המרכזי במאמץ של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמור על הקרקעות החקלאיות במדינית ישראל.

לנוכח משבר הדיור הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), כדי לקדם במסלול מהיר תכניות למגורים במתחמים גדולים.

כמות נכבדה של תכניות למגורים שקודמו בוועדות המחוזיות הועברו למסלול הותמ"ל, כדי לפשט הליכי תכנון.

מאחר והתכניות הללו מקודמות אך ורק על אדמות מדינה, חלק ניכר מהן מתוכנן על קרקע חקלאית. לפיכך מדינת ישראל חווה לאחרונה מהלך נרחב של תכניות בקנה מידה גדול ביותר, המשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לטובת מגורים.

תכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של ישובים כפריים, אשר כתוצאה מהתכניות הללו רוב אדמותיהם נלקחות, עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם.

מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ועוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יתעצם ויעמיק, בעתיד הקרוב, בין הפיתוח המואץ לחקלאות.

ערכו: אמויאל רענן, יוחאי תירוש
מאי 2017

מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

בעת בקשה להעברת הזכויות במקרקעי המדינה מחוכר לחוכר מתנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) את מתן הסכמתה בתשלום דמי הסכמה. בית המשפט העליון, במספר פסקי דין, הכיר בזכותה של הרשות לדרוש תמורה עבור הסכמתה להעברת החכירה בקרקע.

בעניין מכירת נחלה קיים ספק אם רמ"י זכאית לדרוש דמי הסכמה עבור חלקת המגורים מאחר והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות חלקת המגורים מחייבת בגביית דמי רכישה (במקום דמי הסכמה) עבור חלקת המגורים.

ביהמ"ש העליון נדרש לשאלת זכויותיה של הסוכנות היהודית בהיותה הגורם המיישב בקרקעות שנמסרו על ידה לאגודות, והאם קמה לה זכות לקבלת פיצויים על שטחי אגודות שהופקעו.

ע"א 8378/11  יגל מושב עובדים ואח' נ' הסוכנות היהודית ואח', פס״ד מיום 27/10/16

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

לפני כ-25 שנים נחתם חוזה בין משה למושב כפר יחזקאל להקצאת קרקע למטרת מגורים במושב. כאשר ביקש משה לחתום על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל, בעלת המקרקעין, נאמר לו שהוטל עיקול על החלקה בשל חובות האגודה, כאשר האגודה התנתה את העברת החלקה לרשותו בהסרת העיקול על ידו. משה עתר לביהמ"ש לחייב את המושב לקיים את החוזה וכן לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו ע"י התנהלות המושב.

ת"א 28438-03-11 משה נ' כפר יחזקאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית, פס״ד מיום 10/08/16

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237