ועדת ביקורת, הפועלת במושבים רבים, מורכבת מחברי מושב אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם חברים ואף עם נושאי משרה במושב שעבודתם מבוקרת. לעיתים מחלוקות בין הצדדים מולידות אף תביעה משפטית. מי לדעתכם צריך לממן את הוצאותיו המשפטיות של חבר ועדת הביקורת במקרה כזה? אין צורך לנחש, במקרה שנדון לאחרונה*, נדרש בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ לשאלה האם כאשר מוגשת תביעה אישית כנגד חברת ועדת ביקורת, על האגודה לממן את הוצאות ניהול ההגנה מפני התביעה.
אותו עניין התחיל כאשר הגיעו לועדת הביקורת באגודה תלונות מצד חברי אגודה על אופן ניהול פרויקט הרחבת היישוב, לרבות טענה כי במסגרת הפרויקט נעשתה חלוקה לא שוויונית של מגרשים, ממנה נהנו חברי אגודה שמילאו בה תפקידים שונים. לצורך בדיקת הנושא החליטה ועדת הביקורת לשכור שירותיו של רואה חשבון חיצוני. בדיקת רואה החשבון הולידה דו"ח ביקורת במסגרתו נמתחה ביקורת קשה על אופן ניהול הפרויקט, ואף צוינה רשימה שמית של חברי אגודה אשר לדעת רואה החשבון הופלו לטובה ("המבוקרים"). ועדת הביקורת שלחה את הדו"ח לראש ענף הפיקוח ברשם האגודות השיתופיות וביקשה את הנחיותיו לגבי הפעולות שיש לנקוט. מספר ימים לאחר מכן, הופץ הדו"ח על ידי ועדת הביקורת לכל חברי האגודה, בלא שניתנה למבוקרים זכות תגובה קודם לכן. בעקבות מעשים אלו שלחו החברים המבוקרים מכתב לחברי ועדת הביקורת, באמצעות עו"ד, במסגרתו נדרשו חברי ועדת הביקורת לפרסם התנצלות ולפצות את ששת שולחי המכתב בסכום של 100,000 ש"ח כל אחד. לאחר שנכשל הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים הגישו המבוקרים תביעה על סך 600,000 ₪ נגד 2 חברי ועדת הביקורת ורואה החשבון החיצוני. עוד לפני הגשת התביעה, וכבר לאחר שהתקבל מכתב ההתראה, פנתה יו"ר ועדת הביקורת לאגודה בבקשה כי זו תמנה לה עורך דין שייצג אותה, אולם בקשתה סורבה.
לאור האמור, נאלץ יו"ר הועדה לשכור עורך דין על מנת להתגונן מפני התביעה, ולממן את שכרו בעצמה. בסופו של דבר התביעה הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו הביעו הנתבעים התנצלות בפני התובעים על התנהלותם בעניין הפצת הדו"ח ככל שהיה בה כדי לפגוע בהם. בכך בא ההליך לסיומו ללא פיצוי כספי.
לאחר סיום הליך התביעה פנתה שוב יו"ר ועדת הביקורת ליו"ר ועד האגודה וביקשה כי האגודה תחזיר לה את ההוצאות שהוציאה במסגרת התגוננותה מפני התביעה. ועד האגודה דחה את הבקשה ולכן הוגשה התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, על סך של 33,800 ₪.
בכתב ההגנה כפרה האגודה באחריותה להשתתף בהוצאות ההתגוננות של התובעת. בתמצית, טענת האגודה הנתבעת היתה כי התובעת כשלה בהתנהלותה בכל הקשור לדו"ח ולהפצתו, והיא זו שצריכה לשאת בתוצאות הנובעות מכך.
בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה כי הגם שהקשר בין חברי האגודה השיתופית מבוסס גם על אינטרסים כלכליים, אין מדובר בצורת התאגדות שעניינה רק עשיית רווחים כדוגמת חברה בע"מ. באגודה השיתופית מושם דגש על ערכים נוספים של שוויון, רעות ואחריות הדדית בין חברי האגודה. עוד קובע בית המשפט כי ועדת הביקורת הינה חלק אינטגראלי מהאגודה השיתופית – מוסד ממוסדותיה ובשר מבשרה.
בית המשפט מסביר כי חשוב להבחין בין מישור היחסים החיצוני בין האגודה השיתופית לבין מי שהגיש את התביעה נגד חבר ועדת הביקורת, לבין מישור היחסים הפנימי שבין האגודה השיתופית לבין חבר ועדת הביקורת. בהתייחס למישור הפנימי קובע בית המשפט כי בהתחשב בערכי השוויון, הרעות והעזרה ההדדית, הנמצאים כאמור ביסודה של האגודה השיתופית, יש להכיר בקיומו של הסכם מכללא בין האגודה השיתופית לבין חבר הממלא בה תפקיד, לפיו ככל שתוגש נגד החבר תביעה בגין עוולה שבוצעה במסגרת תפקידו ושלא נעשתה לטובתו האישית, הרי שבמישור היחסים הפנימי תיטול האגודה על עצמה את מלוא האחריות, או לכל הפחות את עיקרה, וזאת הן לעניין חלוקת האחריות הפנימית, ככל שהתביעה תתקבל, והן לעניין מימון הוצאות ההגנה. זאת, כל עוד אותה עוולה לא נעשתה ממניעים אישיים, בזדון, בחוסר תום לב או תוך סטייה קיצונית מן הסביר.
הכרה בהסכם מכללא משקפת, לדעת בית המשפט, הן את כוונתם המשתמעת של הצדדים, הן את עקרון תום הלב החל על מערכת היחסים ביניהם והן מדיניות שיפוטית ראויה בקשר ליחסים בין אגודה שיתופית לחברי מוסדותיה. ברור כי חבר אגודה הממלא, בהתנדבות, תפקיד במוסדות האגודה, אינו מצפה כי אם תוגש נגדו תביעה בגין מעשה שביצע במסגרת תפקידו הוא ייאלץ להתמודד איתה לבדו.
בית המשפט ממשיך וקובע כי בענייננו הוגשה התביעה נגד חברי ועדת הביקורת בגין מעשים שנעשו על ידם במסגרת מילוי תפקידם, ולא לשם קידום עניין אישי שלהם. גם אם נפלו ליקויים כאלו או אחרים בהתנהלותם של חברי ועדת הביקורת, אין מדובר בפגמים המצדיקים את התנערות האגודה מחברי הוועדה. לפיכך, הייתה על האגודה חובה לשאת בעלויות ההגנה מפני התביעה, ומשלא עשתה זאת חובה עליה לשפות את התובעת בגין הוצאות ההגנה. אשר על כן, בית המשפט מקבל את התביעה במלואה ומורה לאגודה לשלם לתובעת את סכום התביעה וכן את הוצאות המשפט.
* ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 52017-01-16 אוגני מנדלסון נ' אגודת כפר מרדכי-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2017)
