משה כחלון הצהיר עם כניסתו לתפקידו כשר האוצר כי יקדיש את כהונתו לאפשר לצעירים בישראל לרכוש דירות ולשם כך המדינה תגרום להורדת מחירים ולהגדלת היצע הדירות. לביצוע מטרה זו אף הוכפפו למשרדו גם מוסדות התכנון, גם רשות מקרקעי ישראל וגם משרד הבינוי והשיכון. לאור נתונים שהתפרסמו לאחרונה מסתמנת מגמה של הקפאה של מחירי דיור, אך בצד ההיצע מדובר בינתיים בכישלון.

על אף דורסנותה של הותמ"ל שמתאימה למשטר דיקטטורי לא בא מזור לשוק הדיור ולמעשה גם תכניות אחרות לא מצליחות לספק את הביקושים. בדבר אחד כן מצליח שר האוצר. הוא אמנם לא הצהיר על כך בריש גלי אולם בפועל מביא לחיסול של אזורים רבים במרחב הכפרי- פיזית באמצעות הותמ"ל שמחסל ישובים כלכלית על ידי הכבדת מיסוי וגזרות שונות תחת הסיסמא "יוקר המחיה" ותכנונית על ידי חניקת הישובים ואי מתן האפשרות להתפתחות טבעית.

בית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים קיבל את מרבית הטענות שהוגשו בעתירות כנגד התכנית שאישורה היה מביא לחיסול מרבית שטחי החקלאות של אגודת כפר אז"ר.

כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב פותח את פסק הדין בהלכה שבית המשפט אינו יושב כרשות תכנון עליונה שכן זו הופקדה בידיהם של גופי תכנון שונים ומתערב רק במקרים המחייבים זאת. עם זאת בית המשפט קובע שאין להתעלם מדברים נוקבים שהשמיע בית המשפט העליון בעתירה שהגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה בפ"ת נגד ועדת השרים לענייני דיור ושם אמר בית המשפט בעניין הועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים (להלן: "הותמ"ל)  את הדברים הנוקבים הבאים:

"החוק, כשמו כן הוא, נועד לקצר עד מאוד את לוחות הזמנים של התכנון, אך ההיסטוריה (ויש שיאמרו היסטריה) הנוגעת למשברי דיור קודמים ולחוקים דומים בעבר מלמדת כי לצד המהירות וקיצור ההליכים יש להישמר מפני פרויקטים שעלולים להתברר כבכייה לדורות.  דווקא בשל חשיבותו ותכליתו של החוק והכלים "הכבדים" שהעניק המחוקק ליישומו וביצועו, נוכח הרכב הצוות המייעץ (סעיף3(ד) לחוק), נוכח הרכב הועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (סעיף 5 לחוק), ונוכח הרכב ועדת המשנה להתנגדויות (סעיף 6 לחוק) שלכולם יש רוב מובהק ומוחלט של נציגי הממשלה- בהינתן כל אלה, ניתן להבין את חשש העותרות כי מספר יחידות הדיור שנקבע בהכרזת קבינט הדיור הוא נתון קשוח שהתכנון העתידי והמפורט ייעשה בכפוף אליו. בהיבט זה יש להכרזה משמעות גורלית, פשוטו כמשמעו, להתפתחותם ולצביונם של ישובים ושל אזורים רבים ברחבי הארץ"

בית המשפט קובע כי הותמ"ל חרגה מסמכותה כאשר אישרה בתכנית שטחי ציבור ותעסוקה שלא נועדו לשרת רק את צרכני יחידות הדיור הנכללות בתכנית.

עת"מ (ת״א) 676571117 כפר אזר מושב עובדי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמי מועדפי לדיור ואח', פס״ד מיום 09/08/2018

בימים אלה פורסמו המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונו על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.

ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.

מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.

בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".

הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992 , חוקק לראשונה כאמור בשנת 1992 ועסק בנושאים שונים.

נושא מרכזי שבו הוא עסק הוא נושא הארנונה ברשויות המקומיות כאשר החוק הנחה את השרים לקבוע בכל תחום תעריף מינימום למטר ותעריף מקסימום למטר.

כמו כן ששנת 1992 ואילך הייתה רשאית רשות מקומית להעלות את התעריף רק על פי מה שנקבע לכל הרשויות בכל שנה, כולל המועצות האזוריות.

כך למשל לשנת 2018 אישרה הכנסת העלאת ארנונה בשיעור של 2.18%  ולשנת 2019 בשיעור של 0.32% וזאת בהתאם לתחשיבים המצ"ב בקישור הבא.

רשות מקרקעי ישראל החליטה לשנות את סעיף ההורשה באופן מהותי וביטלה למעשה את העברה האוטומטית לבן/בת הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.

השינוי נובע רק במקום שבו בעלי הזכויות בנחלה חותמים על חוזה חכירה לדורות במסגרת החלטה להיוון זכויות המגורים בנחלה (החלטה 979 ומחליפיה עבור להחלטה 1553) או בעת מכירה והן במסגרת החלטה 823 שמאפשרת חתימה על חוזה חכירה לדורות ללא צורך בהיוון זכויות המגורים.

השינוי הוא מהותי ויש לשים לב אליו בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות וכן בעת קביעת הסדרי ירושה משפחתיים עתידיים וייתכן אף שיהיה צורך לתקן הסדרים משפחתיים בהתאם לנוסח החדש של החוזה.

תיעוד ושימור ההיסטוריה של קהילה כפרית היא משימה חשובה ביותר אך היא הופכת עם השנים למשימה מורכבת ביותר המחייבת תשומת לב מיוחדת.

בכל קהילה מציינים אירועים שונים ובהם חגי הכפר, ימי חג ואירועים מיוחדים והצוותים האמונים על כל אירוע דואגים כי יוקם צוות כיבוד, צוות קישוט ותפאורה, צוות תוכן וכדומה אך כמעט תמיד שוכחים את הצוות שאמור לתעד ולשמר את הזיכרון ההיסטורי של הקהילה, צוות התיעוד.

במשק המשפחתי קיימים מעט מאוד ארכיונים מסודרים שבהם נשמר המידע ההיסטורי של הישוב וקיומו של ארכיון תלוי ראשית במודעות לחשיבות הצורך בתיעוד אך גם במשוגעים לעניין שמוכנים להשקיע מזמנם ומבינים את החשיבות במעשיהם לטובת התיעוד ההיסטורי של הישוב מראשיתו ועד העת הזו.

בכל בית כמעט קיימים תמונות, מסמכים, תעודות וכלים שיכולים להוות בסיס לתיעוד וזאת בנוסף על מסמכים ותמונות שהשתמרו במזכירות הישוב.

אחד המקומות הראויים לציון במיוחד הינו ארכיון שדה ורבורג שהוקם בשנים האחרונות ומנוהל על ידי צוות מתנדבים והוא דוגמא מצוינת שיוזמה של חברים הובילה להקמת בית שמשמש כארכיון.

אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד, דהיינו חֶבֶר בני אדם המתאגדים יחד להשגת מטרה משותפת, והם בוחרים להקים אגודה שהינה ישוּת משפטית נפרדת, כלומר הזהות של התאגיד ובמקרה זה אגודה שיתופית שונה מזהות של החברים בו.

בשונה מתאגידים אחרים, האגודה השיתופית (להלן: "האגודה") היא תאגיד שנועד לרווחת חבריו והגדלת הרווחים בלבד אינה המטרה היחידה, בשונה מתאגיד מסוג חברה לדוגמא, היא גם אינה עמותה וכאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה או להשקיעו בפעילויות אחרות של האגודה.

בשונה מחברה שבה יש בעלי מניות ועובדים, חבריה של אגודה הם אנשים היכולים לעזור לעצמם ולקחת את האחריות לגורלם ולשיפור איכות חייהם ובעיקרון ההתאגדות של אגודה מבוססת על עקרונות של שוויון ולכן מדובר בתאגיד עם דמוקרטיה ישירה. 

לכן יש חשיבות רבה לניהול תקין של האגודה ולתשומת לב לפרטים בו ורשימה זו באה להדגיש נקודות חשובות להתייחסות.