טענת הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובניה בהקשר לחריגות בניה ושימוש חורג/ אריה חייקין, עו"ד

על פי חוק סדר דין פלילי בעבירות חוקי תכנון ובניה עומדת לנאשם זכות לטעון הגנה מן הצדק ובהתקבל הטענה, לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב האישום.

על פי סעיף 149 (10) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, רשאי נאשם  "לאחר תחילת  המשפט" ואם לא בשלב זה, בכל שלב אחר של המשפט - להעלות טענה לפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי  נגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.   זוהי טענת הגנה מן הצדק.

ב"הגנה מן הצדק" הנאשם הוא במרכז התמונה.  הגנה מן הצדק אינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי גם בהתמלא עקרונות היסוד המנחים בבסיסה ובית המשפט ישתמש בסמכותו רק לאחר שיבחן את המשמעות המצטברת של מכלול הנתונים מול האינטרסים העומדים מולו להלן:

מצד אחד – האינטרס הציבורי, שמירת שלטון החוק, חשיפת האמת, אכיפת הדין, אינטרס הציבור לשמירת שלטון החוק ולבוא חשבון עם מפרי החוק, מתוך הצורך בקיום החוק ושמירה על אמינות השלטון.

 מצד שני - אינטרס שמירת זכותו של הפרט בהליך הוגן בנסיבות חריגות בהן התנהגות הרשות היא כדי "התנהגות בלתי נסבלת" שיש בה משום רדיפה ו/או דיכוי והתעמרות בנאשם, רשאי בית המשפט מכוח סמכותו הטבועה, לבטל את כתב האישום.

קביעת קיומה של "מניעות" – בשלב שלפני הגשת כתב אישום – מחייבת קיומה של תשתית עובדתית מוצקה  המראה קיצוניות בהתנהגות הרשות המצדיקה עשית שימוש בסמכותו של בית המשפט לבטל כתב האישום,  קרי במקרה שבו התנהגות הרשות הינה בלתי נסבלת בעליל.

מטרתה של הגנה מן הצדק איננה רק לבטא את הסלידה מהתנהגות פסולה של הרשות אלא גם למנוע הפיכת התנהגות כזו כ"נורמה".

בית המשפט ייטה שלא לעשות שימוש בדוקטורינה זו אלא אם יראה בהתנהגות הרשות כ"בילתי נסבלת" אשר עולה על עיקרון של טובת הציבור בהעמדת נאשמים לדין. יצוין כי במידה ובית המשפט מקבל טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום.  במקרה של העדר סמכות שיפוטית של בית המשפט (הנובע משינוי בסעיפי העבירה) יועבר הדיון לבית משפט אחר מוסמך כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

כאשר בית המשפט מבטל כתב אישום בשל קבלת טענה של הגנה מן הצדק – שהינה טענה מקדמית בעלת אופי מהותי – לא תוכל הרשות להגיש כתב אישום מחודש.

יכולת ערעור לפסק הדין :

בכל מקום שבו מתקיים "הליך משפטי"  יש לאפשר לבעל הדין שנפסק נגדו להשיג על ההחלטה.  יש לציין כי זכות הערעור היא זכות הנתונה לצדדים על פי חוק.

בית משפט של ערעור רשאי לקבל את הערעור, לשנות את פסק הדין או לבטלו וליתן פס"ד אחר במקומו.

כנגזרת מתיקון 116 לחוק התכנון והבניה וע"פ הנחיות פרקליטות המדינה, נדרשות הוועדות המקומיות לתכנון ובניה לעדכן את מדניות האכיפה ויצירת מנגנונים (מסלולי הסדרה) להסדרת החריגות בתחומן.

בחריגות בניה ככל שישנן – מומלץ כי תחסכו מעצמכם (במידת האפשר) מטרדים ומתחים אישיים מיותרים של "הליכים משפטיים" וכנסו לאחד ממסלולי ההסדרה המותאמים למצב הבנוי והקיים בנחלתכם.

אין לראות בכתבה זו תחליף ליעוץ משפטי, הכתבה באה לתת לקורא מידע כללי ביותר לטענת "הגנה מן הצדק" בהקשר של אכיפת חוקי תכנון ובניה.

אריה חייקין, עו״ד

עו״ד אריה חייקין, בן מושב, מתמחה במרחב הכפרי.

אתר: https://www.haikinlaw.com/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237