בניה ונטיעה במקרקעי הזולת - מקרקעין מוסדרים / אריה חייקין, עו"ד, ליאת פייגל, עו"ד

בניה ונטיעה במקרקעי הזולת מתייחס בכתבה זו לאירוע בו אדם מהיישוב נטע בחלקת האחר או בנה עליה ללא רשות ובדיעבד התברר כי הקרקע שייכת לאחר.

המקרה שהגיע לשולחננו לצורך גישור ויצירת הסכמות הוא אירוע בו נטע השכן פרדס ופלש בנטיעותיו לחלקת השכן. הנטיעה בשטח השכן נעשתה בתום לב, הטעות התגלתה לאחר מספר שנים כאשר העצים היו בשיא תנובתם. אין מחלוקת במישור העובדתי למצב שנוצר בשטח.

ומן הפרט אל הכלל:

הפשטת מושגים בהם נשתמש בכתבה זו:

"מקים"    –       זה שנטע והשקיע מכספו כולל בשטחו של האחר.

"המחוברים" -   הקמת מבנה קבוע או נטיעות עצים במקרקעין עצמם.

ברירת בעל המקרקעין:

סעיף21 (א) לחוק המקרקעין, להלן הנוסח: "הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן- המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם."

בהתאם לחוק המקרקעין, במקרה דינן, בידי בעל המקרקעין שאליו פלשו הזכות להחליט אם לפנות הנטוע או לקבל את הנטוע לידיו.  כך או כך, חייב הבעלים של המקרקעין להחליט בפרק זמן של עד 6 - חודשים מיום שקיבל הודעה מהמקים בכתב , אם לקבל לידיו הקיים בשטחו או לסלקם.

ביצוע הברירה

אם לא בחר בעל המקרקעין אליו פלשו באחת הדרכים שעומדות לזכותו בתוך שישה חודשים ולאחר שקיבל מהמקים דרישה , יראו אותו כמי שבחר לקיים בעצמו את המחוברים בקרקע והוא יהיה חייב לשלם למקים (זה שנטע בחלקתו של האחר) פיצוי כספי שווה ערך לערכם של המחוברים לקרקע, וזאת מתוך עיקרון של צדק; שהצד ה - "מקבל" לא יתעשר ע"ח הצד ה- "מקים" שטעה.

סילוק המחוברים מן הקרקע

אם דרש בעל הקרקע לפנות את המחוברים (במקרה זה הנטיעות) משטחו, הפינוי יעשה על חשבון המקים שידאג להחזיר הקרקע למצבה הקודם. באם המקים לא יפנה המחוברים בתוך זמן סביר כפי שנדרש ממנו, יהא רשאי בעל הקרקע שאליו פלשו לפנות המחוברים בעצמו, ולתבוע מהמקים את עלות הפינוי.

בעיקרון, הבעלות בחומרים המפונים ( חומרי הגלם ככל שיהיו) יהיו שייכים למקים.

במצב בו בעל הקרקע נאלץ לפנות בעצמו את המחוברים, הוא יהיה רשאי להשתמש בהם לצורך "פירעון חוב" בגין עלות הפינוי שביצע בהליך, על פי דין.  במקרה ודרש בעל הקרקע מהמקים לסלק המחוברים והמקים לא נענה לדרישתו, בעל הקרקע לא יחויב לפנות המחוברים, ולא יחייב לשלם בעדם (החריג).

השארת המחוברים במקרקעי השכן

החליט בעל המקרקעין לקבל לידיו את  הנטיעות, ישלם בעבורם את מלוא מחיר ההקמה ( ולא את ערכם בשוק החופשי כיום).

ישנן  סיטואציות נוספות אפשריות בסוגיות של בניה ושימוש במקרקעי הזולת בהן לא נעסוק בכתבה זו.

לסיכום:

ברוב המקרים  בעל הקרקע שפלשו לו, הוא זה שיקבע מה יעשה בקרקע השייכת לו, כלומר אם לקבל את המחוברים לידיו או באם לסלקם משטחו.

קיימים מקרים חריגים ביותר בהם יוכל המקים לכפות על בעל הקרקע למכור לו את חלקת הקרקע נשוא החריגה.

מומלץ לערוך מדידות (מפת מדידה) כבאמצעות מודד מוסמך טרם ביצוע פעולות במקרקעין הגם שמדובר בנטיעות חקלאיות  מחוץ לשטח המגורים.

נטיעות שנעשו בתוך שולי דרך חקלאית מוכרזת

 נטיעות שנעשו בתוך שולי דרך חקלאית מוכרזת (תמונה להמחשה בלבד).

התמונה באדיבותה של ללה

אין לראות בכתבה זו  תחליף לייעוץ משפטי והיא באה לחת לקורא  מידע כללי ביותר בעניין,  בניה ונטיעה במקרקעי הזולת.

אריה חייקין, עו"ד -  www.haikinlaw.com   ליאת פייגל, עו"ד  www.liatfaigel-law.co.il

אריה חייקין, עו״ד

עו״ד אריה חייקין, בן מושב, מתמחה במרחב הכפרי.

אתר: https://www.haikinlaw.com/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237