הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים / אריה חייקין, עו״ד

02 נוב 2022 המחברת/ת:
אריה חייקין, עו״ד אריה חייקין, עו״ד

בשנים האחרונות, ההליכים החלופיים אשר מתבצעים מחוץ לכותלי בית המשפט, הולכים  וצוברים תאוצה. סכסוכים רבים נפתרים במסגרת ההליכים הללו שהעיקריים הם גישור ובוררות.

ההליכים החלופיים הללו מאפשרים לצדדים לפתור את הסכסוך בניהם בצורה מהירה יותר, ללא צורך להמתין חודשים ואפילו שנים במקרים מסוימים לדיון בבית המשפט, מאפשרים שפה נגישה יותר וגם פתרונות שלא תמיד בית המשפט יכול לתת במסגרת ההליך האזרחי.

החל משנת 2020, לאחר התיקון של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אף ישנה חובה, בכל הגשת תביעה אזרחית שסכומה מעל 40,000 ₪ (למעט חריגים), לקיים פגישת מהו"ת אשר מטרתה בין היתר, לבחון אפשרות של יישוב הסכסוך בהליך חליפי. במסגרת הליך זה, מתמנה מגשר מהו"ת ומתקיימת פגישה, אשר הנוכחות בה היא חובה. שינוי החקיקה מעודד עוד יותר פנייה להליכים חלופיים.   

כמשרד מוביל בגישורים בכלל ובמרחב החקלאי בפרט, ולאור התלבטויות והתייעצויות של אנשים עמנו, החלטתי לכתוב את הכתבה בנושא שהפך נפוץ יותר ויותר ביישוב סכסוכים.

בכתבה זו אתמקד בהליכי בוררות וגישור, אסביר על כל הליך ואפרט את הדמיון וההבדלים בניהם.

מהו הליך הגישור?

הליך הגישור הוא ההליך הנפוץ ביותר כיום ביישוב סכסוכים. הוא מוסדר בסעיף 79 ג. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ובתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993

על מנת להתחיל הליך גישור, נדרשת הסכמה של שני הצדדים לסכסוך. ניתן להתחיל את הליך הגישור טרם הגשת תביעה לבית המשפט או לאחר הגשת התביעה במהלך בירורה. במידה והוגשה כבר תביעה ולאחר מכן הסכימו הצדדים לפנות לגישור, יעכב בית המשפט את ההליכים לתום הליך הגישור (בין אם ייגמר בהסכם ובין אם ייגמר ללא הסכם).

מטרת הליך הגישור היא להביא להסכם המקובל על שני הצדדים לסכסוך וזה גם בעצם היתרון הבולט בהליך זה. כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט, לשופט ישנם כלים על מנת לפסוק לטובת צד אחד/ להגיע לפשרה במסגרת הסעדים הנתבעים. בהליך הגישור לעומת זאת, יכול המגשר להציע פתרונות שונים ויצירתיים אשר יהיו טובים לשני הצדדים ולאו דווקא במסגרת הסעדים אותם התכוונו לתבוע בבית המשפט.

חשוב לדעת, כי הליך הגישור אינו מחייב את מי מהצדדים לסכסוך. עצם ההסכמה להליך הגישור אינה מחייבת וכל אחד מהצדדים יכול להביא להפסקת ההליך בכל שלב במידה ואינו מרוצה או חושב שישנה דרך טובה יותר עבורו לפתרון הסכסוך. יתרה מכך, עצם פנייה להליך הגישור אינה מהווה סיכון לצדדים שכן, דברים שנאמרים במסגרת הליך הגישור לא יכולים לשמש כראייה בהליך אזרחי במידה ותוגש לאחר מכן תביעה.

במידה והגיעו הצדדים להסכם גישור, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את הסכם הגישור ובכך לתת לו תוקף של פסק דין אשר ניתן לאכוף אותו.

הליך הגישור הפך נפוץ מאוד בשנים האחרונות בזכות יתרונותיו הרבים ובזכות העובדה כי הוא אינו מחייב בשום שלב. רבים מאתנו מעדיפים לנסות לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט ובדרך נגישה ונעימה יותר, בפרט בסכסוכים במרחב החקלאי, שבמקרים רבים הצדדים לסכסוך הם קרובי משפחה או שכנים וקיים אינטרס לשמור על יחסים טובים.

מהו הליך הבוררות?

גם הליך הבוררות הנו הליך חלופי נפוץ ליישוב סכסוכים. הוא מוסדר בסעיף 79ב. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ובתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968.

על מנת להתחיל הליך בוררות נדרשת הסכמה של כל הצדדים לסכסוך. ניתן להסכים על כך במסגרת הסכם בוררות אשר נחתם בין הצדדים או בבית המשפט לאחר הגשת תביעה. בשונה מהליך הגישור, ברגע שהתחיל הליך הבוררות, אין אפשרות להתחרט ולהפסיקו באמצע וההליך ממשיך עד לסיומו.

מטרת הליך הבוררות הנה, קבלת פסק בורר אשר מחייבת את הצדדים ממש כמו פסק דין של בית המשפט. חשוב לציין כי על מנת שניתן יהיה לאכוף את הפסק, יש לפנות לבית המשפט על מנת לאשרו.

במידה וצד לסכסוך אינו מרוצה מפסק הבורר, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לבטלו אך, בית המשפט מוסמך לבטל את פסק הבורר רק בעילות סגורות אשר מוגדרות בחוק הבוררות. העילות מצומצמות מאוד ועיקרן, חריגת הבורר מהסכם הבוררות או אי שמירה על כללי הצדק הטבעי. מכאן, שלא ניתן לבקש מבית המשפט את ביטול הפסק מכל סיבה וזאת אף בשונה מהליך המתנהל בבית המשפט, עליו קיים ערעור ראשון בזכות.

אם כך, מהם ההבדלים בין שני ההליכים?

ישנם כמה קווי דמיון בין הליך גישור להליך בוררות- שניהם מתקיימים מחוץ לכותלי בית המשפט ועל מנת להתחיל את שני ההליכים נדרשת הסכמה של כל הצדדים לסכסוך.

אולם, ישנם גם כמה הבדלים מהותיים בין ההליכים וחשוב להכירם על מנת שניתן יהיה לבחור את ההליך הנכון ביותר עבורנו.

הבדל אחד הוא הגמישות- בזמן שהליך גישור הוא מאוד גמיש וניתן לביטול בכל שלב, מה שמאפשר לצדדים להתנסות מבלי לקחת סיכון שהם לא יוכלו להתחרט, בהליך הבוררות לעומת זאת, ברגע שהתחיל ההליך, לא ניתן להפסיקו עד למתן פסק הבוררות.

הבדל נוסף הוא תוצאת ההליך- בהליך הגישור, תוצאת ההליך היא הסכם אשר מקובל על הצדדים (כל עוד לא הגיע לאישור בית המשפט), תוצאת הליך הבוררות הנה פסק של הבורר אשר מחייב כפסק דין (נדרש אישור של בית המשפט על מנת שניתן יהיה לאכוף אותו).

עוד הבדל הוא בתפקיד המגשר/ הבורר- בעוד המגשר הוא אינו צד להסכם ואין לו סמכות להכריע בסכסוך, תפקידו הוא, לסייע לצדדים בהידברות ובהגעה להסכם עליו רק הם חתומים, תפקיד הבורר הוא כמעין שופט, הוא שומע את טענות הצדדים ולבסוף מכריע בסכסוך.

לסיכום:

הליכי גישור ובוררות הם ההליכים הנפוצים ביותר ליישוב סכסוכים שלא בין כותלי בית המשפט. רבים מאתנו מעדיפים לפנות להליכים חלופיים בין היתר בגלל מהירות ונגישות ההליכים הללו לעומת הליך של הגשת תביעה לבית המשפט וגם כי רבים רואים בהליכים אלו, דרך נעימה יותר ופחות מלחמתית לפתרון הסכסוך.

חשוב להכיר את אופיים של כל אחד מההליכים הללו על מנת שנוכל לבחור את ההליך המתאים ביותר לפתרון הסכסוך בדרך המהירה והנוחה ביותר עבורנו.

במידה ונקלעתם לסכסוך כלשהו ובפרט סכסוך הקשור למרחב החקלאי, כדאי לשקול את פתרון הסכסוך בדרך של גישור או בוררות.

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1549 החלטה 1553 החלטה 1583 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חלופות הכנסה למשק המשפחתי חקלאות יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.