המאמר נכתב בעקבות יום עיון בנושא אתגרים בניהול אגודה שיתופית שנערך בלשכת עורכי הדין בת"א, ביום  6.7.2021

כל חבר ותושב במרחב הכפרי משויך לרשות מוניציפלית מסוימת לה הוא משלם מיסים והיטלים על פי דין, ועל הרשות לספק תמורתם שירותים מוניציפליים לתושב.  

נכון להיום, לא קיימת הסדרה והגדרה לפרוט אותם השירותים שעל הרשות לספק והדבר נתון לשיקולה של הרשות.

ועדים מקומיים לא תמיד מסוגלים כלכלית לספק שירותים מסוימים לתושבים, ולפיכך נוצרים פערים אותם משלימים לעיתים האגודות השיתופיות החקלאיות אשר תומכות בוועד המקומי לצורך קידומם של שירותים אלו.

חקלאים רבים המחזיקים בשטחים או במבנים, מעוניינים להשתמש בהם למטרות שונות ובכך מתבצעות עבירות של שימוש חורג אשר עלולות לגרור אחריהן סנקציות פליליות וכלכליות, לפי חוק התכנון והבניה. בכתבה זו, יוסבר מהו שימוש חורג, האם ניתן בכלל לבצע שימוש חורג ובאילו תנאים וזאת על מנת למנוע סיכון מיותר עבורכם.

מהו שימוש חורג בקרקע חקלאי ?

סכסוך ירושה בין אחים, כאשר המחלוקת העיקרית בניהם, היא מי יקבל את מכסות הביצים של ההורים המנוחים, הגיע לפתחו של בית המשפט. פרטי המקרה, ההחלטות בית המשפט והיפוכן במסגרת הערעור, יוסברו כעת.

שני אחים, יורשיהם עלפי דין של הוריהם המנוחים, האחד הוא בן ממשיך במשק שהיה בבעלותם של ההורים והשני, הנו בעל משק המפעיל לול לגידול ביצים, הגישו תביעות לבית המשפט לענייני משפחה על מספר נושאים לגבי הרכוש שהותירו אחריהם הוריהם.

בעסקאות מקרקעין ובהסדרתן, עולה בד"כ השאלה - "ומה עם צוואה, צריך?"

במדינת ישראל קיימות שתי דרכים להוריש: א. לפי הקבוע בחוק הירושה, ב. לפי הצוואה. חוק הירושה קובע נוסח צוואה אשר לא תמיד "מכסה" מקרים רבים פרסונאליים וע"כ נדרש תכנון נכון של חלוקת נכסים ולו גם מההיבט תכנון המיסוי.

חוק הירושה בישראל קובע כי עיזבונו של אדם יחולק בין יורשיו לפי דין, באופן יחסי לדרגת קרבתם אליו. לדוגמא, אדם ההולך לעולמו ומשאיר אחריו בן/בת זוג וצאצאים, על פי דין, בן/בת זוג והצאצאים יורשים את המנוח באופן הבא : האלמן/ה יורש/ת מחצית מעיזבונו וצאצאיו יורשים את המחצית השנייה של עיזבונו. חלוקה מידית זו מהווה פוטנציאל לסכסוכים קשים בתוך המשפחה.  למשל - מה קורה אם אחד הצאצאים או כולם מבקשים לממש לאלתר את חלקו בעיזבון?  ומה קורה כשמדובר בזוגיות שנייה ולבני הזוג יש ילדים מהזוגיות הראשונה שלהם ורכוש שנצבר קודם לקשר הנוכחי והובא לתוך הקשר החדש?

בחכירת נחלות מרשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה "הישן" טרם עידן ההיוון מהווה חריג לחוק הירושה, שם, לאחר פטירת אחד מבני הזוג הנחלה עוברת לבן הזוג הנותר בחיים.

מורכבויות הורשתיות משפחתיות מביאות עימם הרס של משפחות רבות וניהול של הליכים משפטיים ארוכים ומדממים, אשר הגובים מחירים נפשיים וכלכליים יקרים.

אדם החפץ לקבוע עוד בחייו את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו ובכך לשמר שלום בית בין יורשיו, יכול לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה.

על פי חוק סדר דין פלילי בעבירות חוקי תכנון ובניה עומדת לנאשם זכות לטעון הגנה מן הצדק ובהתקבל הטענה, לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב האישום.

על פי סעיף 149 (10) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, רשאי נאשם  "לאחר תחילת  המשפט" ואם לא בשלב זה, בכל שלב אחר של המשפט - להעלות טענה לפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי  נגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.   זוהי טענת הגנה מן הצדק.

ב"הגנה מן הצדק" הנאשם הוא במרכז התמונה.  הגנה מן הצדק אינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי גם בהתמלא עקרונות היסוד המנחים בבסיסה ובית המשפט ישתמש בסמכותו רק לאחר שיבחן את המשמעות המצטברת של מכלול הנתונים מול האינטרסים העומדים מולו להלן:

מצד אחד – האינטרס הציבורי, שמירת שלטון החוק, חשיפת האמת, אכיפת הדין, אינטרס הציבור לשמירת שלטון החוק ולבוא חשבון עם מפרי החוק, מתוך הצורך בקיום החוק ושמירה על אמינות השלטון.

 מצד שני - אינטרס שמירת זכותו של הפרט בהליך הוגן בנסיבות חריגות בהן התנהגות הרשות היא כדי "התנהגות בלתי נסבלת" שיש בה משום רדיפה ו/או דיכוי והתעמרות בנאשם, רשאי בית המשפט מכוח סמכותו הטבועה, לבטל את כתב האישום.

סוגיות משפטיות נבחרות – שכיחות במושבים

בניה ונטיעה במקרקעי הזולת מתייחס בכתבה זו לאירוע בו אדם מהיישוב נטע בחלקת האחר או בנה עליה ללא רשות ובדיעבד התברר כי הקרקע שייכת לאחר.

המקרה שהגיע לשולחננו לצורך גישור ויצירת הסכמות הוא אירוע בו נטע השכן פרדס ופלש בנטיעותיו לחלקת השכן. הנטיעה בשטח השכן נעשתה בתום לב, הטעות התגלתה לאחר מספר שנים כאשר העצים היו בשיא תנובתם. אין מחלוקת במישור העובדתי למצב שנוצר בשטח.

להליך הגישור יתרונות מובהקים על פני הליך משפטי, כל שכן כשמדובר בהליכים במרחב הכפרי, שלהם  "חוקים, תקנות והחלטות משלהם". 

בתי המשפט (לענייני משפחה) לעיתים אינם מכירים את חוק האגודות השיתופיות וחוקי/תקנות והחלטות רשות מקרקעי ישראל המתעדכנים מעת לעת, ופוסקים ע"פ החוק הקיים המוכר ובכך עשוי שיגרם לצדדים שבמחלוקת נזק יחסי (דוגמאות ישנן למכביר)

מטבע הדברים בנחלות חקלאיות ובמשקי עזר שבהן האגודה החקלאית ורשות מקרקעי ישראל מאפשרים לרשום בעל זכויות אחד בנחלה מבין כלל הבנים במשפחה, נוצר קושי עצום ולבטים שאינם פתירים אצל ההורים המורישים, ומכאן והלאה "המדרון חלקלק", נוצרות מחלוקות שצריך ורצוי לפתרן מהר ככל שניתן באופן ראוי והוגן.

משפחות איכותיות וטובות מתנפצות לאור סכסוכים על רקע זה.

לקרקע החקלאית תפקידים מגוונים וחיוניים למשק ולחברה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל. הקרקע החקלאית היא משאב מוגבל ובמחסור, ולפיכך המדיניות בהקצאת קרקע לחקלאות היא לשימושים חקלאים מוגדרים.

הנחלה החקלאית מורכבת בד"כ מכמה חלקות שכולן מסווגות ומיועדות לעיבוד חקלאי להלן:

חלקה א' – גרעין הנחלה, מיועדת בתכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה.

חלקה ב' – משויכת לנחלה, לשימוש חקלאי ע"י בעל הזכויות בנחלה והיא בתוספת לחלקה א'. חלקה ג' – חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד, בד"כ במשותף ע"י האגודה החקלאית.

"מגדל מים" קיים בכל התמונות של כל יישוב בארץ, קיים גם בציורים המתארים את ההתיישבות, בכל מושב ניצב לו מגדל המים, זקוף וגאה.

מגדל המים הוא סמל, כך גם מגדל המים אצלנו במושב.

מאז השתכללו מערכות הולכת המים לשתייה (מקורות) וחקלאות (קולחין), לא היה צורך קיומי בשימוש מגדל המים, המגדל  עמד שומם והתפורר.

יחד אתנו הזדקן גם המגדל.

אנחנו "הילדים של המושב" החלטנו שאת המגדל חייבים לשקם ולשמר.

איך? מה הכי מתאים? כמה יעלה?  נצליח?  היו שאלות שלוו אותנו ברעיון להחזיר למגדל שלנו את זקיפות הקומה.