תכנון מס בעריכת צוואות ובחלוקת עיזבון - חלק ב' / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

אביגדור ליבוביץ, עו״ד אביגדור ליבוביץ, עו״ד

הסיפור על "חבורת הגולשים" שהובא בחלק א', הוא דגם מייצג לסיפורים של משפחות רבות במגזר החקלאי שחוות דרמות אנושיות קשות מנשוא בתהליך החלוקה של הנחלה.

במקרים רבים הורים מעניקים לילדים "מתנות" עוד בחייהם, רוכשים עבורם דירה, מעניקים סיוע כספי לרכישת נכס, מעבירים נכס במתנה וכדומה. את הנכס המשמעותי ביותר של ההורים שברוב המקרים הוא דירת המגורים, ההורים מעבירים בירושה לילדים אחרי שאחרון מהם הולך לעולמו. הורים לא מכניסים ילד להתגורר איתם בחדר בדירה דרך קבע וברוב המקרים לא מקנים לילדים זכויות בעודם בחיים ולא מאפשרים להם להשקיע כספים בדירת ההורים.

"הורשה בחיים"

בעולם של בעלי הנחלות התהליך הוא שונה בתכלית בחיי ההורים ואחריהם. בנחלה ניתן לבנות כיום בית שני ושלישי ואף במושבים מסוימים גם רביעי וחמישי. הורים מאפשרים לילדים לקבל זכויות בחייהם, מכניסים אותם לתוך "הנחלה המשפחתית", הילד משקיע כספים מהון עצמי, לעיתים הכספים משותפים עם בן/בת זוג, לעיתים מקור הכספים הוא מההורים של בן/בת הזוג או מבנק שמשעבד את הזכויות של ההורים בנחלה.

כאן טמונה הבעיה המהותית ההיסטורית והדרמטית ביותר במגזר של בעלי הנחלות. ההורשה של הזכויות מתחילה עוד בחיי ההורים. את "העוגה" מתחילים לחלק כאשר ההורים בחיים, הם אלו שנותנים את ההרשאה לאחד הילדים לבנות בנחלה, הכוונה היא טובה, הרצון הוא להיטיב עם הילד, אך למרבה הצער, במקרים רבים הורים ש"באו לברך יצאו מקללים".

שיעבוד הנחלה לטובת הילדים

"הבעיה" הופכת להיות עוד יותר מורכבת, כאשר הילד שמגיע לנחלה מבקש לשעבד את הנחלה על מנת לקבל הלוואה לבניה. הבית שהילד יבנה נותר חלק מהנחלה הרשומה ע"ש ההורים, לילד ולבן/בת הזוג אין ככל זכויות בקרקע, אם ההורים קיבלו ייעוץ נכון הם ערכו הסכם עם הילד ובן/בת הזוג שקובע שאין להם זכויות בנחלה, אך מה קורה כאשר "לא מסתדרים" או כאשר "מתגרשים" או כשההורים רוצים למכור או להוריש או בחדלות פירעון או במוות? בשלב שבו ההורים מקנים זכויות לילדים חייהם ויותר מכך כאשר ההורים מאפשרים לילדים לשעבד את הזכויות בנחלה לטובת הלוואה לבניה, הם טווים את "קורי עכביש" שעשויים להיות מסוכנים ביותר ולהביא בסוף לפירוק של המשפחה.

הורים מאפשרים לילדים לעבד את הנחלה לטובת הלוואה לבניית הבית, כאשר הילד/ה ובן/בת הזוג מתחייבים כלפי הבנק להשיב את ההלוואה. כל כשל במערכת היחסים בין הילדים לבנק, יעמיד את ההורים בסיכון בלתי סביר מול הבנק וכבר ראיתי מקרים שהורים נאלצו למכור נחלה בגלל הלוואה של הילד.

המצב המתואר לעיל, אינו מוכר כלל במגזר העירוני. בפועל אין מערכת יחסים כלכלית/משפחתית שבנויה כמו במגזר החקלאי כאשר ילד מבצע בניה על קרקע שלא רשומה על שמו. הורים לוקחים על עצמם סיכון בלתי סביר בעליל, כאשר הם משעבדים את הנכס המרכזי שמהווה כרית הבטחון עד ליומם האחרון, לטובת בניה של בית מגורים על הנחלה שרשומה על שמם ולכך נוסיף את החתן/כלה ואת ההורים שלהם ומכאן כיד הדמיון השורה עליכם או אולי למרבה הצער אם חוויתם על בשרכם, ההסתברות לפירוק המשפחה היא מאוד גבוהה.

כאשר הורה מאפשר לילד להיכנס לנחלה בחייו, לבנות בית, להשקיע כספים, שלא לומר לשעבד את הנחלה, הוא יוצר לעצמו "סבך משפטי" ואתגר משפחתי רב מימדים מול הילד הבונה ובן/בת הזוג. אך כאן לא מסתיימת הדרמה המשפחתית, שכן יש להכניס למשוואה משתנה נוסף שהוא הילדים הנוספים, שלעיתים שותפים לתהליך ולעיתים לא, הקנאה הגואה בהם במהלך השנים ותחושת חוסר השוויון, הם אלו שמחכים לשעת כושר בכדי לטרוף את הקלפים, הם עושים זאת בחיי ההורים או לאחריהם, אך בכל מקרה, מכאן קצרה הדרך לסבך המחלוקות בין הילדים וההורים.

"פרוייקט משפחתי" - בית שני ושלישי "ברכה או קללה"?

פגשתי לאחרונה את זהבה עם ביתה תלמה. זהבה סיפרה לי שהנכדה דנה, הבת של תלמה, מעוניינת לבנות בית שני בנחלה. לזהבה יש שתי בנות, תלמה הבכורה שמתגוררת בעיר וזיוה הצעירה שמתגוררת בהרחבה במושב. זהבה נתנה את הסכמתה לנכדה דנה לבנות בית בנחלה ומאותו רגע שניתנה ההסכמה חייה של זהבה הפכו לסיוט מתמשך. הילדים של זיוה מתגוררים בחו"ל ואין להם כלל רצון לבנות בנחלה. לאחר שזהבה בדקה עם כל הנכדים, היא הבינה שרק דנה רוצה לבנות בית ואפשרה לה את הבניה. מאותו מועד שבו זהבה אפשרה את הבניה, זיוה החלה להפעיל עליה סחיטה רגשית באופן יומיומי ובאגרסיביות והביאה אותה לכדי ייאוש.

זהבה ישבה ובכתה וחזרה שוב ושוב ואמרה "אני מצטערת על הרגע שאפשרתי לדנה לבנות בית בנחלה, החיים שלי היום שקטים עד אותו רגע ומאז ועד היום אין לי מנוח, זיוה מרגישה שדחקתי אותה לפינה וזנחתי אותה וכל הניסיונות שלי להסביר לה שהכל יחולק שווה בשווה לא עזרו".

כעת אנו נמצאים ב"גישור משפחתי", נדרשים לתת הסברים לזיוה כיצד תבוצע החלוקה אחרי שזהבה תלך לעולמה, בדיוק כפי שנעשה בסיפור על "חבורת הגולשים", אני נדרש להסביר לזיוה,  שהעובדה שזהבה אפשרה לדנה לבנות בית בנחלה, לא תפגע בה בעת החלוקה של העיזבון.

מלאכת השכנוע היא מאוד קשה וסבוכה כי המחלוקת יושבת על מקומות שלא קשורים פעמים רבות לבניה של הבית. גם האפשרות הקרובה לבוא לבניית בית שלישי לא מספקת את הילדים, ופעמים רבות מצאתי שאח מתנגד כי אחיו יבנה בית בנחלה של ההורים, למרות שאין לו כל זכות להתנגד, מהחשש שהאח שבונה "יוצר עובדות בשטח שיפגעו באח השני בעתיד".

המסקנה היא, שפרוייקט בניה של בית שני ושלישי בנחלה, הוא תהליך מורכב מבחינה רגשית ולפני שנפנה לבחון את ההשלכות המשפטיות, המיסוייות, התכנוניות והכלכליות של ההסכמה לאפשר בניית בית בנחלה, אנו חייבים להכיר היטב את התיאום ציפיות במשפחה, את "הנפש הפצועה" של כל אחד מבני המשפחה ואת "המלכודות" הצפויות, בכדי לצלוח את התהליך בשלום.

טיפלתי בהורים רבים שכל מבוקשם היה לראות את הנכדים רצים על הדשא השומם בנחלה. הם חלמו להפיח חיים בנחלה, לעזור לילדים להתקדם בחיים ולתת להם אפשרות לבנות בית על מגרש ללא עלות. הם דמיינו משפחה מאוחדת ואוהבת עם נכדים מחייכים, אך מצאו את עצמם בלי ילדים, ללא נכדים ועם צער שלא עוזב ועם שאלות שלא יניחו להם עד יומם האחרון: "למה זה קרה לי"? "איך חזרתי על הטעות של ההורים שלי?" "מה עשיתי לא בסדר"? "למה הייתי צריך להעלות את האפשרות של בניה בנחלה?"

מוסד ה"בן הממשיך" בעידן הנחלה המהוונת:

הרצף ההיסטורי של הטעויות מקורו בהורים המייסדים שרצו שהילד יגור לידם בכדי שיעזור במשק המשפחתי ויקבל את הנחלה המשפחתית אחריהם. הם קראו לו ה"בן הממשיך", הם אפשרו לו לבנות את הבית בנחלה והוא היה זה שעזר או שהיה אמור לעזור להם במשק, בכדי שיקבל אחריהם את הנחלה שעברה דורות במשפחה.

במקרים רבים הנחלה היותה מעמסה כלכלית וילדים רבים לא רצו לקבל על עצמם את האחריות על הנחלה ובירכו על כך שאחד מהם הסכים לקבל את הזכויות ולא העלו כל טענה בדבר חלוקה לא שוויונית. באזורים רבים לנחלות לא היה שווי שהצדיק מלחמת יורשים או קנאה.
עם השנים הנחלה הפכה להיות נכס עתיר אפשרויות והיורשים הפוטנציאלים זיהו את ההזדמנות ומשם החל "מרוץ הזכויות" בין היורשים - מי יבנה ראשון ויתמקם בנחלה? כאשר היתה אפשרות לבנות רק שני בתים - בית ההורים והבית השני.

כיום האפשרות התרחבה לבית שלישי ובעתיד נראה כי אין מנוס מכך שעל חלקת מגורים בשטח של 2.5 דונם, ניתן יהיה לבנות 5 יחידות ויותר. הבעיות שליוו משפחות רבות במגזר החקלאי רק הולכות ונהיות מורכבות יותר ויותר, כאשר ניתנה האפשרות לבנות בית שלישי, רביעי וחמישי.

במושבים רבים אנו יכולים להבחין במשפחות שנלחמות על נחלה בגלל הנזקים שעשה מוסד
ה"בן הממשיך", שאפשר להורים במושב סוכנותי עליו חל ההסכם המשולש למנות "בן ממשיך" שנרשם בסוכנות וברמ"י, שיקבל את הנחלה אחרי ההורים. ה"בן הממשיך" לעיתים מונה בשנות השבעים והשמונים כאשר הכללים היום שונים לגמרי ובייחוד המציאות הכלכלית והמשפטית שחלה על נחלות. לפני עשרות שנים הורים לא חלמו על פיצול של שני מגרשים ועל אפשרות של חלוקת הנחלה ליותר מילד אחד וקבלת ההחלטות הושפעה מהמציאות שהם הכירו בעת המינוי.

הדי אן איי של בעלי הנחלות כיוון אותם למקום אחד - העברת הנחלה ע"ש אחד הילדים בכדי למנוע בעיות. הורים במקרים רבים העבירו את הנחלה במתנה לאחד הילדים ובכך הם חשבו כי הם קנו "שקט" וחסכו את מלחמת היורשים. למרבה הצער טעות היתה בידם של ההורים המסכנים שרק רצו להיטיב ופעמים רבות מצאו את עצמם בתוך סערת טורנדו שאיימה לפרק אותם ואת המשפחה ובפועל אף פירקה לגורמים משפחות רבות.

מצאתי הורים מסכנים שהגיעו לגיל שבעים שמונים ויותר, שקרסו תחת המעמסה הנפשית האדירה שנחתה עליהם ביום בהיר אחד בו הודיעו הילדים שהם לא מסכימים למינוי ה"בן הממשיך" שמונה לפני עשרות שנים והעלו דרישה נחרצת לקבל "חלק מהנחלה".

בהרבה מקרים ה"בן הממשיך" כלל לא התגורר בנחלה, הילדים האחרים הם אלו שטיפלו בהורים, ובמקרים אחרים ה"בן הממשיך" התגורר בנחלה טיפל בהורים ובנחלה, נשא בנטל של כיסוי חובות למשקם, נשא בנטל הכלכלי של הטיפול בהורים ולפתע לאחר שאחד ההורים נפטר ונותר הורה בודד, מבוגר, פגיע ותלותי, עטו עליו הילדים ודרשו את חלקם בנחלה. הם הופיעו משום מקום אחרי עשרות שנים שלא היתה להם כל טענה בדבר המינוי.

הם בירכו על המינוי, כי הם ידעו שה"בן הממשיך" שגר בנחלה יסיר מעליהם את הנטל של הטיפול בהורים. אך לאחר שחלפו שנים והילדים הבינו כי ניתן לבנות בנחלה בתים נוספים ולבצע פיצול מגרשים וכי שווי הנחלה עלה, הם ביקשו להפוך את כל ההסדר המשפחתי שנקבע לפני עשרות שנות ויצרו כאוס שפירק את המשפחה והביא את ההורה המסכן שנותר אחרון, לסף ייאוש עם רצון עז למכור את הנחלה או פשוט לעזוב את החיים ולמצוא שקט בעולם הבא.

אין להתעלם מהעובדה כי קיימים מקרים בהם ה"בן הממשיך" מילא את תפקידו "הקלאסי" לשמו הוא נועד - להמשיך את הנחלה המשפחתית. ה"בן הממשיך" השקיע את כל זמנו ומרצו במשק, טיפל בהורים, בנה בית בנחלה, והרוויח בעמל כפיו את הזכות לקבל את הנחלה אחרי ההורים, מבלי שהוא נדרש לפצות את האחים בפיצוי כספי. יחד עם זאת, המציאות החדשה שנוצרה נוכח "עידן הנחלה המהוונת" וההוראה בהסכם החכירה עליו חותמים בעלי הנחלה בעת היישום של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז', לפיה, בוטל המעבר האוטומטי בין בני זוג בעת שאחד מהם הולך לבית עולמו, עיקרה את מוסד ה"בן הממשיך" מתוכן, מה שמדגיש עוד יותר את הקביעה - כי כיום אין למנות בנים ממשיכים אלא לערוך צוואות אותן ניתן לשנות בכל עת.

לסיום הדיון בנושא זה חשוב להבהיר, כי "בן ממשיך" שמונה כדין במושב סוכנותי והמינוי נרשם בסוכנות, גובר על צוואה. כך שבמקרה שבו הורים יערכו צוואה ויותירו אחריהם "בן ממשיך" שמונה כדין והוראות הצוואה סותרות את המינוי, כלומר הצוואה מקנה זכויות בנחלה לילדים נוספים - ברוב המקרים נמצא כי לא יהא תוקף להוראות בצוואה שמקנות זכויות לילדים נוספים בנחלה. עוד נדגיש, כי בחיי ההורים ככל והם מבקשים לבצע פיצול של מגרש מהנחלה ומונה בן ממשיך במושב סוכנותי, הליך הפיצול דורש הסכמה של הבן הממשיך, כי הפיצול גורע מהזכויות בנחלה. אך מתן אפשרות לבניה של בית שני או שלישי שנותר כחלק מהנחלה, לא דורשת אישור של ה"בן הממשיך" וכאן מצאתי שיש בית גידול למחלוקות רבות בין הורים וילדים שניתנות לפתרון רק בדרך של מניעה - לא למנות בנים ממשיכים אלא לערוך צוואות.

"עושר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת פרק ה' פסוק יב')

אני בטוח שהורים רבים מתחברים בנימי נפשם למילים ולתיאורים הקשים של "מלחמות הירושה בנחלות" וזו רק "טיפה בים" מתוך שלל הדרמות האנושיות שאנו חווים עם משפחות בישיבות גישור בתהליך חלוקת הנחלה בחיי ההורים ואחריהם.

"כסף" הוא הגורם שמפרק כל חלקה טובה בחיים של משפחות שמוגדרות בעגה "מלח הארץ". חיבור בין הורים וילדים כלות וחתנים, קנאה ותחרות, מביאים משפחות למקומות שהאויבים הגדולים ביותר לא מגיעים אליהם.

נכתב במקורות כי "עשו שונא ליעקב זו הלכה". יעקב ועשיו שני אחים, היה להם הכל, הורים אוהבים, כסף, מעמד, אבל הם רבו ועל מה? הם רבו על הבכורה! עשו האשים את יעקב שהוא "גנב" לו את הברכות מאביו. יעקב נאלץ לברוח ומאותו רגע ואליך, נפשו של עשו לא שקטה, הוא ביקש למצוא את יעקב ולסגור איתו חשבון.

בסיפור על יוסף והאחים, מצאנו שהאחים קנאו ביוסף, יעקב אהב אות יוסף והאחים חשו שהוא מעדיף אותו על פניהם. האחים לא יכלו לסבול או לראות את יוסף והקנאה העבירה אותם על דעתם עד כדי כך שהם ביקשו להרוג אותו. הקנאה הביאה את קין להרוג את הבל אחיו. וכך חלפו הדורות והמציאות שינתה את פניה, אך הקנאה, התחרות והכסף, נותרו הסיבות העיקריות למלחמות בין עמים ובין בני משפחה.

במגזר החקלאי אנו מרגישים זאת בעצמה רבה, כי יש נחלה אחת וניתן לרשום אותה ע"ש ילד אחד וזה בדיוק כמו הסיפור על "הבכורה", רק אח אחד יכול להיות זה שיקבל את הברכות, הוא יוביל, האחים גם קיבלו ברכות, אבל יש אחד שהוא בראש. בין אחים שגדלו ביחד, קשה מאוד לבחור מי "יוביל" או מי יקבל את הנחלה, גם אם נבקש לתת לילדים נוספים מגרשים שיפוצלו מהנחלה, גם אם נבצע חישובים ונראה כי "במספרים" כולם מקבלים שווה בכסף ובשווה כסף, תמיד יהיה מי שרגיש שהפלו אותו לרעה והוא יוביל את המשפחה לפירוק בעת החלוקה.

גם כאשר נותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה, מפורטת להפליא, עדיין צריך לזכור היטב, כי עד החלוקה שתתבצע אחרי ששני ההורים ילכו לבית עולמם, יחלפו שנים רבות, המציאות תשתנה וכאשר נפגוש את הילדים במעמד הקראת הצוואה, אנו עשויים לפגוש "קשיים" שההורים לא לקחו בחשבון בעת עריכת הצוואה.

אנו לא יכולים לדרוש מהורים לצפות את כל "הדמיונות" העתידיים של הילדים או את כל מאווי נפשם, אך אנו בהחלט מצפים מהורים שיכירו את "המארג המשפחתי" וינסו לעשות כל שניתן בתהליך עריכת הצוואה, בכדי לעלות על מוקשים ונטרל אותם כמה שניתן בצוואה, כולל מוקשים משפטיים, כלכליים ומיסויים.

"קנאה" זהו רגש עמוק ושורשי שמלווה את האדם משחר ילדותו ובכל מהלך חייו הבוגרים. אין אדם שלא מקנא, אך מי שלא עובד על תיקון המידות עשוי למצוא סבל רב בייחוד בחייו הבוגרים אם הוא מונע מתוך קנאה. אפשר להבחין מיד בילד שמקנא באחיו במהלך גישור משפחתי.

חשוב לזכור, כי ה"קרע" שנוצר בלב של ילד כאשר הוא מרגיש שאחיו טוב ממנו או קיבל יותר ממנו או שההורה מעדיף את אחיו על פניו - קשה ביותר לאיחוי גם בגיל בוגר. הורים חייבים להיות ערניים למצב של הילדים ולקחת בחשבון, כי המצב הנפשי של הילדים וההיסטוריה המשפחתית, ישפיעו באופן דרמטי, כאשר נפגוש את הילדים/היורשים בעת ביצוע החלוקה על מנת שנוכל לשמור על שלמות המשפחה ובהתאם לכך לתכנון את כל המהלכים בנחלה ואת הצוואה.

"הפרוייקט המשפחתי"

התפקיד של ההורים הוא להכיר את הבעיות ולהתמודד איתן עוד כשהם יכולים ולעשות כמה שפחות טעויות בכדי שניתן יהיה לעבור בשלום את הפרוייקט המשפחתי של חלוקת הנחלה. ללא צוואה מסודרת לא נוכל להותיר משפחות מאוחדות ובהרבה מקרים נאלץ למכור את הנחלה. בכדי שנוכל לבצע צוואה וגם להוציא אותה לפועל עם מינימום תקלות ומחלוקות, ההורים נדרשים לתכנן את המהלכים עוד בטרם ביצוע בניה של בית שני ושלישי, כך שהם יבחנו את הרצון שלהם לחלוקה הסופית מול הפעולות שמבוצעות בנחלה בחייהם ובהתאם לכך יערכו הסכמים ותכנוני מס, כבר כיום, בכדי לאפשר את החלוקה הסופית באופן מיטבי.

ההורים נדרשים להכיר את המסגרת המשפטית שחלה על הנחלות לאחר השינוי במציאות והכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" ובהתאם לכך, להתאים את דרך החשיבה ביחס ל"נחלה המשפחתית" תוך הבנה ברורה, כי מה שהיה נכון לתקופה שהחלה בקום המדינה ועוד לפני כן ועד לפני 10.4.2019 (המועד שבו החלו ליישם ברמ"י את ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז'), אינו רלוונטי כלל ל"נחלה המשפחתית" כפי שהיא מוגדרת בהחלטות כיום.

לא ירחק היום שבו נוכל להשכיר בתים בנחלה, לא תהיה בנחלה חובת התגוררות בדיוק כפי שהיא לא קיימת במשקי עזר, נוכל להשכיר מבנים חקלאיים ומבנים לפל"ח ולהנות מהקניין, בדיוק כפי שבעל הנכס בעיר יכול להנות מהקניין שלו. לכן, כל פעולה שאנו מבצעים כיום בנחלה חייבת לצאת מהנחת עבודה ברורה - כי הנחלה המשפחתית מגלמת זכויות ופוטנציאל תכנוני שיצרו מציאות שונה לגמרי מזו שהיתה קיימת עד היום ובהתאם לכך יש לתכנן את "הפרוייקט המשפחתי" בחיי ההורים, לחתום על מערכת הסכמים ולהותיר צוואה מפורטת ומתוכננת שתאפשר ליורשים לבצע את החלוקה עם מינימום השלכות מס תוך שמירה על שוויון ואחדות המשפחה.

"הסכמים משפחתיים"

אני מבקש להמליץ להורים, כי בכל מערכת הסכמים שהם חותמים עם הילדים, כלות וחתנים, בטרם ביצוע בניה בנחלה או מגורים בנחלה, לא לאפשר לילדים להוביל את התהליך או להסתייע בבעלי מקצוע שהילדים בוחרים, אלא שההורים יתוו את הדרך והם אלו שיבחרו את בעלי המקצוע. בהסכמים תהיה קביעה ברורה וחד משמעית, כי ההורים הם בעלי הנחלה עד שאחרון מהם הולך לבית עולמו וכן כי לא הוקנו לילדים זכויות בנחלה או בכל חלק ממנה אלא רק זכות לבנות ולהתגורר בלבד ובמקרים מסוימים, תינתן זכות לפצל את המגרש עליו נבנה הבית ע"ח הילד הבונה. בנוסף לקבוע הוראות בהסכמים למקרים של מוות, פרידה, שיעבוד, מכירה, הורשה.

ערכתי הליכי גישור בין הורים לילדים לאחר שהם קיבלו עצות רשלניות בעליל, שגרמו להם נזקים אדירים, להקנות זכויות לילדים בחלק מהנחלה, לאפשר לילדים לפצות את ההורים או את האחים, לממן את הסדרת המבנים בנחלה או הפיצויים, מכספים שמתקבלים מהשכרת מבנים ללא היתר בנחלה ומכאן הדרך להורדת ההורים ביגון שאולה היתה קצרה מאוד.

אני מבקש מההורים שילחמו באומץ רב את המלחמה בין "הרגש להיגיון" ובין הרצון שלהם לעזור לילדים לבין בחירה ב"הורות מתאבדת". אל תשימו את הגורל שלכם בידי הילדים כלות/חתנים! גם אם העצה נשמעת לכם קיצונית, האמינו לי כי ראיתי הורים מתבגרים שנפלו חללים בגלל רצון לעזור לילדים. ברגע האמת כאשר נוצרים קשיים, ההורים מוציאים את הכספים שנועדו לביטחונם בכדי להוציא ילדים מצרות כלכליות או מגירושין מכוערים, הורה לא יכול לתת לילד ליפול ולהישאר אדיש למצבו, אך כאשר הילדים נמצאים בתוך הנחלה וכבר קיבלו "נתחים" ממנה, הועברו כספים בין הילדים או להורים ובנו בתים - הקץ למשפחה ולנחלה הוא בלתי נמנע.

בחלק ג' אסביר לעומק את המהות המשפטית והכלכלית של "זכות ההמלצה" לקבל מגרש בהרחבה וכיצד הזכות שניתנה לפני שנים רבות לאחד הילדים משפיעה על עריכת הצוואה וחלוקת העיזבון וכן אביא ניתוח כלכלי של החלוקה בסיפור "חבורת הגולשים".

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בית שלישי בן ממשיך בר רשות דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1514 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1549 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1583 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ועד מקומי ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.