בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו".(1)
מקרים בהם נגרמה תאונה "עקב העבודה" או "מטעם המעביד" הינם מושא למחלוקות ולבירורים משפטיים שכיחים.
בפסק דין שדן בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי מאת הביטוח הלאומי כטענת התובע או שמא אין לתאונה קשר לעבודה ולמקום העבודה כטענת המוסד לביטוח לאומי (הנתבע).
מעשה שהיה כך היה: התובע שהיה שכיר באגד השתתף ב"חוג משוטטים" שהתארגן בסניף נתניה שעה שהתובע עבד בסניף חדרה.
במסגרת חוג המשוטטים יצא התובע עם משפחתו לטיול ובו נטל חלק בטיול טרקטורונים שבמהלכו נפצע ועקב כך נעדר מעבודתו למעלה מחודשיים וחצי.
התובע טען שפעולות החוג מתקיימת ביוזמת ובאישור מקום העבודה, אגד היא שהתקינה את תקנון החוג, היא שמאשרת את פעולות החוג ומפקחת על פעילות החוג. התובע ציין כי פעילויות החוג הן פעילויות חברתיות התורמות לגיבוש העובדים ומשרתות את מטרת המעסיק.
מנגד טען הביטוח הלאומי כי אין לראות בפגיעת העובד-התובע כתאונת עבודה. הנתבע נימק זאת בכך שהפעילות בה נפגע התובע נעדרת זיקה ישירה וממשית לעבודתו של התובע. הנתבע טען שפעילות החוג הינה פעילות חברתית ולא מקצועית שמדובר בפעילות וולונטרית ומעורבות של אגד הינה טכנית גרידא. הנתבע טען כי בפעילות החוג משתתפים בני משפחה ואף כאלה שאינם חברי אגד ובני משפחותיהם. זאת להבדיל מפעילויות המאורגנות על ידי ועדות התרבות של סניפי החברה למטרות רווחה וגיבוש ולאגד יש אינטרס בקיומן.
בית הדין דן בשאלת ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה או לא בהתאם להלכה לפיה נעשית הבחינה בשני שלבים. הראשון, האם קיימת זיקה בין פעולות החוג והטיול אליו יצא התובע למקום העבודה והאם הפעולה הינה בבחינת "נלווית לעבודה"?
בשלב השני תבחן השאלה הקונקרטית האם התאונה שארעה בעת נהיגה בטרקטורון היוותה חלק אינטגרלי מפעילות כללית הנחשבת "נלווית לעבודה"?
בית הדין קבע שאכן בנסיבות מסויימות פעולה שנועדה לסייע בגיבוש בין העובדים הינה "פעילות נלווית" ואולם במקרה זה התנהלות חוג המשוטטים והעובדה שהשתתפו בו גם שאינם חברי אגד, גם גימלאים, בני משפחה, מוכיחה כי למעסיק לא היה עניין ואינטרס ישיר בפעילות כפי שהתנהלה. בית הדין קבע שבמקרה זה פעולות החוג נותנת מענה לצרכי הפרט והנאתו וזהו הדגש בפעילות החוג.
בית הדין התייחס לתקנון החוג בו נקבעה מטרתו כ"החדרת תודעת אהבת הארץ, חישול אופי וחיזוק הכושר הגופני של החבר ובני משפחתו" לאינטרס הגיבוש לא ניתן משקל ממשי בתקנון.
כיוון שכך, קובע בית הדין כי אין לראות בפעילות החוג כ"נילוות לעבודה".
בית הדין קבע שמשמימון הפעילות כולה הינה על חשבון המשתתפים, ועד החוג הוא זה שיזם וארגן את הטיול, לא היתה חובת השתתפות של חברי אגד, לא התקיימו תכניות השתלמות וכד' במהלך הטיול ומעורבות אגד בטיול היתה פורמלית היא הנותנת כי לאגד לא היה עניין בהשתתפות התובע בטיול.
למעשה די היה באלו, לפי בית הדין, כדי לדחות תביעתו של התובע ואולם בית הדין בהערת אגב קבע שגם את השלב השני במבחן ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה לא עבר התובע. שכן, קבע בית הדין, לא הוכח כי טיול הטרקטרונים עצמו, במהלכו נפגע התובע היווה התנהגות שאגד היתה חפצה בה ועודדה אותה.
הנה כי כן לא כל פגיעה הנגרמת בעת פעילות הנעשית במסגרת העבודה תוכר כפגיעה בעבודה ותזכה את הנפגע בפיצוי מאת הביטוח הלאומי. כאמור, על מנת שכך יקרה, יש לוודא שהפעילות ככלל מתקיימת מתוך אינטרס של המעסיק וכן יש לוודא שהפעילות הספציפית בה ארעה הפגיעה גם היא עומדת באותו קריטריון של "אינטרס המעסיק".
מהאמור לעיל למדים אנו כי על מעסיק המקיים פעילות חברתית לעובדיו להגדיר את "גבולות הגזרה". כך גם לגבי מעסיק עובדים זרים המארגן עבורם אירועי בילוי ותרבות בימי החג התאילנדים למשל הסונגקרן יום הולדת המלך המלכה וכד'.
(1) חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 סעיף 79
(2) בל 11472-06-14 גטהון אמנון נ' המוסד לביטוח לאומי
