הורים מתבלטים כיצד לבצע העברה של הזכויות בנחלה לדור ההמשך בצורה הנכונה ביותר, כאשר המטרה היא בלשונם של ההורים "שהילדים לא יריבו ביניהם".
איך נבצע העברה של הזכויות בנחלה לילדים מבלי שהם יריבו כך שהרצון של ההורים לבצע חלוקה "שווה" של הזכויות יתיישב עם "הרצון" או אולי "הדמיון" של הילדים ובסופו של דבר יביא לכך שהם לא יריבו?
בכדי לבחור בדרך הנכונה לביצוע העברה בין דורית של נחלה, נעמוד על האפשרויות השונות שעומדות בפני ההורים כאשר הם מבקשים לתכנן את עתיד הנחלה לאחר ששניהם ילכו לבית עולמם:
הורשה:
הדרך המשפטית להעביר זכויות ליורשים לאחר שאדם הולך לבית עולמו היא על ידי צוואה. צוואה תקפה במקרים שחל על המושב הסכם דו – צדדי (הסכם בין רמ"י לאגודה), הסכם משולש (הסכם בין רמ"י, הסוכנות והאגודה) והסכם חכירה (הסכם בין בעל הנחלה לרמ"י).
הסכם דו - צדדי והסכם חכירה - במקרה שבו חל על המושב הסכם דו - צדדי או שנחתם הסכם חכירה בין בעל הנחלה לבין רמ"י, בעלי הנחלות זכאים להוריש את הזכויות בנחלה ליורש אחד או בני זוג שיירשמו כבעלי הזכויות בנחלה. בצוואה ניתן לקבוע הוראות ביחס לפיצול של מגרש אחד או שניים מהנחלה וביצוע איזון בין היורשים.
הסכם משולש - כאשר על המושב חל הסכם חכירה משולש והסוכנות היא צד להסכם, נקבע בפסיקה, כי היורש יוכל להיות רק מי שניתן למנותו כבן ממשיך: "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו". ככל וייקבע בצוואה כי היורש הוא לא אחד מהאמורים לעיל, לא תהיה להוראה זו בצוואה תוקף.
העברת זכויות ליורש על פי צוואה אינה מהווה "עסקה" לצרכי מס, כך שהזכויות יועברו ויירשמו ע"ש היורש שייקבע בצוואה ללא כל חיוב במס. ככל וייקבעו בצוואה הוראות שיחייבו את היורש לפצות את אחיו מכספים שמקורם מהון עצמי של היורש, יחול חיוב במס שבח ומס רכישה מלא (קיים פטור מדמי רכישה לרמ"י בחלוקת עיזבון בין יורשים). ככל והפיצוי מקורו בכספים השייכים לעיזבון, לא יחול חיוב במס כלל.
ביטול סעיף ההורשה האוטומטי בין בני זוג - יש לשים לב כי בהסכם החכירה החדש נקבע בסעיף 15 כי בוטלה העברה האוטומטית בין בני זוג בעת פטירה של אחד מהם, כך שהזכויות יעברו בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה ככל ולא תיוותר צוואה. מצב זה כפי שכבר אמרנו, הוא בלתי אפשרי מבחינת ההורה שנותר בחיים שיידרש לקבל ויתור של כל הילדים בכדי שהוא יוכל להירשם כבעל הזכויות בנחלה ובהמשך נביא תרחישים אפשריים שהדעת אינה סובלת במקרה זה!
נבהיר - כי הביטול של המעבר האוטומטי יחול רק על בעל נחלה שיישם את המעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" או מהסכם חכירה לדורות קיים להסכם חכירה לדורות חדש, ויחתום על הסכם החכירה לפי החלטה 1311.
בעל נחלה שלא יפעל ליישום את החלטה 1311 או החלטה 1553 במסלול "דמי חכירה" או "דמי רכישה" - יחולו עליו הכללים הקיימים כיום - כלומר - יחול מעבר אוטומטי בין בני הזוג בעת פטירה.
מתנה:
בעל נחלה זכאי להעביר את הזכויות לאחד מילדיו בהעברה ללא תמורה. העברה מסוג זה מתבצעת כאשר אחד ההורים או שניהם בחיים לעומת העברה בירושה שמתבצעת לאחר שההורים הלכו לבית עולמם.
העברה במתנה מעבירה את כל "הכוחות" לילד ולבן/בת הזוג כאשר ההורים הופכים להיות "דיירים" בנחלה שהועברה לילדים. כל סיטואציה שתתרחש אצל הילדים שנרשמו כבעלי הזכויות בנחלה (פטירה, פשיטת רגל, גירושין, מכירה, הליכים משפטיים וכו') תשפיע באופן ישיר על ההורים מבלי שתהיה להם כל יכולת להגן על זכויותיהם.
נבהיר, כי גם הסכם בין הורים לילדים שמקנה להורים זכות להתגורר בנחלה עד סוף ימיהם, עשוי להתבטל במקרים מסוימים שפורטו לעיל ולהביא לכך שהורים יידרשו לפנות את בית המגורים.
מתנה היא הליך משפטי "בלתי חוזר"! לאחר שהרישום הושלם ע"ש הילדים ההורים לא יוכלו לחזור בהם מהמתנה אלא במקרים קיצוניים כמו התנהגות מחפירה. המציאות המשפטית מצביעה על כך שבתי המשפט לא יטו לבטל מתנה אלא רק במקרי קיצון.
העברה במתנה מחייבת בתשלום מס רכישה בסך שליש ממס הרכישה הרגיל שיחול על מקבל העברה ולא יחול חיוב במס שבח מצד המעביר וכן לא יחול חיוב בדמי רכישה לרמ"י.
העברה במתנה היא אופציה שלא מתאימה ברוב המכריע של המקרים וההמלצה היא להימנע ממנה ככל האפשר ולהותיר את הזכויות בנחלה בידי ההורים עד סוף ימיהם ולערוך צוואה.
מינוי "בן ממשיך":
"בן ממשיך" הוא מוסד שחלף מן העולם הוא אינו מתאים לימינו וההמלצה היא להימנע ממינוי בן ממשיך ותחת זאת לערוך צוואה. מוסד "הבן הממשיך" קיים רק בהסכם המשולש במושבים בהם הסוכנות היא צד להסכם המשבצת (הסכם משולש).
דרך המינוי מוסדרת בהוראת אגף חקלאי 55 של רמ"י. בהתאם לפסיקה רק רישום של הזכויות בסוכנות כדין מהווה מינוי כדין של בן ממשיך. נקבע בפסיקה, כי למרות שיש להודיע לרמ"י על המינוי, גם אם לא ניתנה הודעה לרמ"י והמינוי בוצע כדין בסוכנות היהודית, המינוי הוא בתוקף שכן הרישום בסוכנות הוא האקט המשפטי שיוצר זכויות לבן הממשיך ואילו הרישום ברמ"י הוא רק פורמאלי ולא יוצר זכויות.
במושב עליו חל הסכם דו – צדדי - הורים זכאים למנות את הבן/בת כ"בן ממשיך" מה שיקנה לו/לה אפשרות הצבעה באסיפה הכללית (הדרך מוסדרת בתקנון האגודה), אך מעבר לכך אין לבן הממשיך שמונה כל זכות בנחלה.
גם במקרה בו מונה בן ממשיך וההורים הלכו לעולמם ולא הותירו צוואה, אין לבן הממשיך שמונה זכות עדיפה על היורשים האחרים וככל ולא תהיה הסכמה, החלוקה תתבצע בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, שקובע כי היורשים צריכים להגיע ביניהם להסכמה ביחס לזהות היורש שיקבל את הזכויות בנחלה ויפצה את האחרים או שבית המשפט יקבע את זהות היורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, שיפצה את היורשים האחרים.
"בן ממשיך" מקבל את הזכויות בנחלה לאחר שאחרון ההורים הולך לבית עולמו, והוא גובר על צוואה ועל כל מסמך אחר, מה ש"מסנדל" את ההורים מלקבוע הוראות בצוואה ביחס לנחלה או להורות על פיצול מגרש או שניים מהנחלה.
מינוי בן ממשיך גם בהסכם המשולש וגם בהסכם הדו צדדי לא רלוונטי לימינו, הוא מוסד אנכרוניסטי שחלף מן העולם וההמלצה היא לא לעשות בו שימוש, אלא להותיר צוואה.
במקרים רבים הורים מינו בן ממשיך לפני שנים רבות, אך חלוף השנים ושינוי הנסיבות הביאו אותם להבנה שהמינוי נעשה מבלי לחשוב על המסגרת הרחבה של המשפחה, השנים חלפו, שווי הנחלה עלה באופן משמעותי והורים שביקשו לבצע שינויים לאחר המינוי, נתקלו בקשיים מול הבן הממשיך וכן בתלונות מצד הילדים האחרים שהבינו כי נעשה להם עוול על ידי מינוי הבן הממשיך.
מקרים רבים הגיעו לבית המשפט בשאלה האם המינוי של הבן הממשיך נועד לצורך בניית בית שני בנחלה או לצורך קבלת מלוא הזכויות בנחלה?
בתי המשפט הביעו את דעתם ביחס למוסד של הבן הממשיך והדגישו, כי הורים שמחליטים למנות בן ממשיך רצוי שיחתמו עם הבן/בת על הסכם שבו יסדירו את ההתחייבויות של הבן הממשיך כלפי ההורים והיורשים בנושאים של מגורים, עיבוד חקלאי, פיצוי היורשים, טיפול בהורים וכו', בכדי למנוע מחלוקות בין הורים וילדים ובין יורשים ועל מנת לתאם ציפיות בטרם ביצוע המינוי של הבן הממשיך.
לאחר שהבנו את האפשרויות שעומדות בפני ההורים נעבור לפרקטיקה ונבקש להתמודד עם השאלה – מהי הדרך המתאימה למשפחה שלנו?
ראשית, אני אדגיש כי ללא כל ספק, הדרך המתאימה לכל משפחה היא עריכת צוואה! בדרך של עריכת צוואה הורים יכולים לשנות את דעתם "בכל בוקר" ולקבוע הוראות שיתיישבו עם הוראות רמ"י ועם הזמנים המשתנים ולתקן את הוראות הצוואה ככל והמציאות תדרוש זאת.
המערכת המשפחתית לא תמיד מתאימה לאקסיומה עליה אני מדבר והיא עריכת צוואה, כאשר בכל משפחה יש את "המרק צפרדעים" המיוחד לה שמגלם בתוכו הרבה מאוד תהליכים שהתרחשו בנחלה שנים רבות אחורה, בניה בנחלה, הבטחות של ההורים, השקעות של הילדים בחקלאות, בניה של עסק בנחלה ועבודה במהלך שנים רבות, פעולות שיצרו "מציאות" שיש להתמודד איתה כאשר ההורים מבקשים לבחון את עתיד הנחלה.
כפי שהדגשתי פעמים רבות, הורים עושים טעות יסודית שחוזרת על עצמה במשפחות רבות החל מדורות קודמים ועד היום כאשר הם מאפשרים לילדים לבצע פעולות בניה של בתים או עסקים בנחלה, מבלי להסדיר את היחסים בהסכמים.
הטעות הופכת להיות משמעותית הרבה יותר, כאשר מדובר בבתים או עסקים בשימושים חורגים שהם כמובן "עז" משמעותית שיש להתמודד איתה והיא משפיעה גם על ההורים שעשויים לקבל קנסות כבדים מרמ"י ו/או מהועדה, תביעות, כתבי אישום וצווי הריסה.
בעבר זה היה נראה "הזוי" לחתום על הסכם עם הילד שבונה בית בנחלה או מבקש לעסוק בחקלאות או להקים עסק מכל סוג אחר בנחלה, אך כיום לאור הפסיקה הענפה, ברור כי אין להכניס ילדים לנחלה ובטח שלא כלות וחתנים ללא הסכמים!
הסכם בין ההורים לילדים ביחס לבניה או שימוש בנחלה מסדיר את ה"תיאום ציפיות" בין ההורים לילדים ומפחית למינימום את הסיכון שההורים לוקחים כאשר הם מאפשרים לילדים לבצע פעולות בנחלה. השליטה בנחלה נותרת בידי ההורים והם יכולים לפקח על הפעולות שמבוצעות בנחלה מבלי לעמוד בסיכון מול הילדים, חתנים וכלות והרשויות.
כל פעולה שילדים מבצעים כיום בנחלה שלא הוסדרה היטב בהסכם, תשפיע על כל הסדר חלוקה שההורים יבקשו לקבוע בצוואות או בכל דרך אחרת ועל כן אין להותיר בנושא זה את הקצוות פתוחים או "יהיה בסדר" או "הסכמות בע"פ".
כפי שהוסבר לעיל, דרך של העברת זכויות במתנה או על ידי מינוי בן ממשיך, אינה מאימה לימינו אלא שהיא מתכון מצוין לפירוק המשפחה מה גם שהיא אקט בלתי חוזר ואין כל סיבה שהורה יבקש לבצע אקט בלתי חוזר כאשר מדובר בנחלה בה הוא בעל הזכויות ובעל השליטה.
כאשר אני מבהיר להורים שלא נכון לבצע העברה במתנה של הנחלה אלא שיש לבצע צוואה עולה טענה כי העברה במתנה נועדה בכדי שהילדים לא יריבו ביניהם לאחר שההורים ילכו לבית עולמם. ההורים חייבים להבין, שהעברה במתנה היום כאשר הכל נראה כשורה במשפחה יכולה להיות פסק דין לפינוי או לפירוק המשפחה, אם יתרחש חו"ח אחד מהתסריטים שהחיים מזמנים, שבמועד ההעברה במתנה לא נראה כלל אפשרי.
הדבר דומה במינוי של בן ממשיך במושב סוכנותי. בעבר הילד היה בא לעבוד עם ההורים בנחלה הוא היה זה שבדרך הטבע מתאים לקבל את הזכויות בנחלה. האחים בעבר ברוב המקרים כאשר היה מדובר בבן ממשיך "אותנטי" לא היו מתרעמים ואפילו תמכו במהלך. כיום אין לכך כל הצדקה, גם הורה שמקבל את הילד לעבודה בנחלה יכול לערוך צוואה ואם היא תהיה ערוכה נכון היא תקנה ל"בן הממשיך" את הנחלה גם אם האחים יפעלו כנגדו בהליכים משפטיים.
התוצאה היא שלא מעבירים נחלות במתנה, לא ממנים בן ממשיך אלא עורכים צוואות!
