תנועת הנוער של האיחוד החקלאי
מאת ברוכי מגל, רכז תנועת הנוער
כתובת אתר תנועת הנוער: http://www.ihudnik.com
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי החלה פעילותה במסגרת חינוך בלתי פורמלי בשנת 
1978.
בשנה זו פעל גוש יישובים אחד בשרון. את תהליך ההכרה בתנועת הנוער החלו ליישם בשנת 1983, כבר אז במסגרתה פעלו כשבעה עשר יישובים באיחוד. בשנה זו התקיים קורס מדריכים רשמי הראשון הגדול ביותר והוא מנה 60 חניכים.
בשלב זה עדיין לא הוכרה התנועה ע"י משרד החינוך כתנועת נוער רשמית. בשנת 1985 בועידת האיחוד החקלאי הארצית השמינית הוחלט על הקמת חטיבת הנוער באיחוד החקלאי. החלטה זו היוותה את הבסיס להקמתה של תנועת הנוער ברמתה הארצית, האפשרות לבקש ממשרד החינוך הכרה רשמית.
עד לסוף שנת 1985 פעלו בתנועה 42 יישובים. בשנת 1987 בחודש ספטמבר קבלה תנועת הנוער של האיחוד החקלאי את ההכרה הממלכתית ממשרד החינוך והתרבות והתקבלה כחברה במועצת תנועות הנוער בישראל.
בשנה זו פעלו במסגרת התנועה 50 יישובים והוכשרו 300 מדריכים ופעילים. בפעילויות השתתפו כ- 1500 בני נוער.
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי היא אחת משתיים עשרה תנועות הנוער הציוניות הפועלות במדינת ישראל
עקרונות תנועת הנוער :
- תנועת הנוער של האיחוד החקלאי היא בלתי מפלגתית.
- תנועת הנוער תחנך למהות האיחוד החקלאי.
- תנועת הנוער תחנך לציונות, דמוקרטיה וחיי שותפות, טיפוח יחסים אנושיים והזיקה לחיי הכפר תוך הכרת הכפר, תולדותיו היום והמבט אל העתיד.
- חינוך להגשמה במסגרת התיישבות חדשה, חקלאית ותעשייתית.
- חינוך להכרת היחיד בקבוצה ותרומת היחיד להכרה בכפר ובמדיה.
- טיפוח הנהגה, ועדות שונות, מדריכים צעירים, פעילים וחונכים.
- חינוך לאהבת הארץ, הכרתה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית, התיישבותית וטיפוח זיקה למסורת ישראל.
רציונל :
הנהגת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, אחראית להפעלת מערכת הסניפים והמועדונים של התנועה והכוונתם ברוח עקרונות תנועת הנוער. הנהגת תנועת הנוער תפעל להכנת בני הנוער לחיי חברה ותרבות ולהכשרתם לחיי אזרח אחראי, פעיל ומעורב במדינה ובקהילה.
מטרות :
- חינוך בני הנוער לאהבת הארץ והמדינה והכנתם כאזרחים מעורבים ופעילים.
- טיפוח קשרים חברתיים בין חניכי התנועה מכל רחבי הארץ תוך נכונות לשיתוף פעולה והתחשבות בצורכי היחיד והקבוצה.
- טיפוח ועידוד מנהיגות צעירה ושכבת מדריכים ופעילים במסגרת תנועתית.
- חינוך להגשמה במסגרת תנועת הנוער ובמסגרת ההתיישבות החקלאית, תעשייתית וקהילתית.
לא אחת שואלים אותנו לשם מה יש להחזיק תנועת נוער, האם יש להן עדיין תפקיד בחברה הישראלית. לא מעט שומעים אף את המשפט כי תנועות הנוער פשטו את הרגל!
התשובה לכל הציניקנים היא כי תנועות הנוער לא פשטו את הרגל
.
התפקיד שלהן או המטרה שלהן אולי קצת שונתה או חודדה בכיוון מסוים אך היא בלתי ניתנת להחלפה.
אם פעם תנועות הנוער היוו את הדגל ואת המנוף להקמת יישובים חדשים, הקמת היאחזויות במקומות נידחים, תפיסת שטח, והגנה על הפריפריה בתהליך ההגשמה שלהן, כיום אני רואה את תנועת הנוער כלוקחת חלק חשוב מאוד בחינוך החברתי של החברה הישראלית.
כיום בימים כאלה של בעיות חברתיות קשות, של חוסר אחדות בעם ובתחושה של חוסר ופילוג, חייב להיות גוף שיחנך ויאחד את החברה לעשייה קהילתית וחברתית. התפקיד בהתיישבות לא תם, אם תחילה זו הייתה מטרה התיישבותית הגנתית, היום המטרה היא חיזוק החברה והקהילה. עם פיתוחה של החברה המודרנית אנו רואים כיצד ילדים ובני נוער מסתגרים איש איש בביתו, הולכים ומתרחקים אחד מהשני, יותר שעות מחשב וצפייה בטלוויזיה.
פירוקה של הקבוצה החברתית, היא הולכת ומצטמצמת לשני אנשים במקרה הטוב היושבים מול המסך, מיומנויות אינדווידואליות מתחזקות ומיומנויות חברתיות הולכות נחלשות ונעלמות.
כאן נכנס תפקידן של התנועות לחזק וליצור את הקשרים החברתיים, ליצור אלטרנטיבה מחוץ לבית, לחדר, יציאה לבית הנוער בישוב למפגש החברתי שהוא צורך מוכר של ילדים ובני נוער.
במישור הלאומי על תנועות הנוער לקחת חלק במשימות לאומיות: בקליטת עליה באזורי פיתוח, בהגברת המוטיבציה לצה"ל, ובאותם מקומות שלפני לא מעט שנים הם יישבו והגנו . כיום עליהם לחזק מהבחינה החברתית, ליצור את הקשר בין בני הנוער למקום גדילתם ובגרותם וליצור את אותו דור ההמשך שיאכלס את הישובים.
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי חיזקה מאוד את המישור החברתי והקהילתי שלה, כיום התנועה פועלת בשלושה מעגלים:
המעגל היישובי – פעילות קהילתית חברתית, מקומית באחריות רכז הנוער ובני הנוער מדצי"ים ופעילים.
מעגל אזורי – בפריפריה של הישוב פעילות אזורית חברתית באחריות מועצת הנוער האזורית (המורכבת מנציגי נוער מכל הישובים).
מעגל ארצי – פעילות ארצית המופעלת ע"י גרעין אחים ומועצת הנוער בליווי והנחיה מהנהגת התנועה.
במישור הלאומי - בעזרת חברי גרעין אחים התנועה עובדת ביישובי התנועה בחיזוק הקשר החברתי של בני הנוער ליישובים וכן בקליטת עליה חברתית של בני נוער וילדים מאתיופיה וממדינות חבר העמים.
בכל שנה מכשירה התנועה יותר ויותר מדצי"ם ופעילים שמטרתם להפעיל את הסניפים בשטח. אנו עדים לחיזוק השכבה הבוגרת בישובים להגברת המעורבות שלהם בחיים סביבם גם במעגל היישובי המצומצם, וגם במעגל הארצי.
המבנה הארגוני של תנועת הנוער מדגיש מאוד את עצמאותו, מבנה הפעילות ממקד את הנוער כמחליט, מיצוי האפשרויות והפוטנציאל של בני הנוער מבוטא בארגון וליווי מועצת הנוער הארצית חברים בה כ – 80 בני נוער אשר נפגשים ברמה האזורית אחת לחודש, וברמה הארצית אחת לשלושה חודשים. הם שותפים פעילים ברמת התכנון והביצוע בפעילויות וכן יוזמים פרוייקטים חדשים.
את המועצה מלווים חברי הגרעין אחים וזהו רק אחד מהפרוייקטים הארציים אותם לוקחים חברי גרעין אחים כחלק מתפקידם ומפעילים את התנועה ברמה הארצית.
בשנים האחרונות אנו עדים להצטרפות ישובים רבים שאינם מסונפים לתנועה המיישבת האיחוד החקלאי לפעילות תנועת הנוער.
בין המצטרפים – ישובים קהילתיים, מושבים, מושבות וקיבוצים ברחבי הארץ.
הצטרפותם של אלו אשר בחרו בנו כתנועת הנוער שתפעל ביישובם היא חיזוק לדרך ולערך אותם אנו מובילים בפעילותנו בתנועת הנוער.
מועצת נוער :
בתנועת הנוער של האיחוד החקלאי קיימת היררכיה ייחודית ופשוטה, המאפשרת לבני הנוער שבתנועה להיות מעורבים בכל החלטה שנעשית בשילוב עם הנהגת התנועה.
מועצת הנוער מממשת הלכה למעשה את עקרון זה.
מועצת הנוער הנה גוף נבחר המורכב מנציגי יישובי תנועת הנוער מכל הארץ, וחברים בה בני נוער משכבות ט' - י"ב.
הבחירות בישובים וברמה הארצית למזכירות המועצה מתקיימות אחת לשנה.
המועצה פועלת במסגרת ארצית ע"י מזכירות המועצה ומחולקת גיאוגרפית לשלושה אזורים, בתוכם מתקיימת מועצת נוער אזורית האחראית למספר פעילויות בתחום האזורי.
חברי מועצת הנוער עוסקים במספר ועדות ברמה הארצית כגון: הדרכה, מפעלים וכו' ושותפים גם בעלי התפקידים בהנהגת התנועה בקידום הנושאים הנ"ל.
המליאה הארצית מתכנסת אחת למספר חודשים, בהן עובר דיווח על הפעילות האזורים וכן נדונים הנושאים התנועתיים המצריכים את החלטת המליאה הכוללת את הנציגים מכל היישובים.
מבחינת הנהגת תנועת הנוער מועצת הנוער היא אחת מהנדבכים החשובים ביותר בהובלת התנועה ואנו תיקווה שמועצת הנוער תמשיך גם בעתיד להיות משמעותית בהובלתה את תנועת הנוער.
גרעין אחים :
תנועת הנוער מפעילה כ- 35 חברי גרעין בשש קומונות הפזורות משבי ציון בצפון ועד כיכר סדום בדרום. חברי הגרעין דחו את שירותם הצבאי בשנה מיד לאחר סיום לימודיהם בתיכון והתנדבו לשנת השירות במסגרת גרעין אחים של התנועה.
חברי הגרעין פזורים בשש קומונות:
שבי ציון
צורית
כפר האורנים
בקעת הירדן
קלחים
כיכר סדום
פעילותם של חברי הגרעין מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים:
פעילות יישובית/סניפית – בישוב ובסניף בהם הם פועלים, בהפעלת הסניף, בהנחיית מדצי"ם ופעילים, בהדרכת גיל תיכון וכו'.
פעילות ארצית – חברי הגרעין שותפים מלאים לתיכנון ולביצוע המפעלים הארציים של תנועת הנוער והם עמוד התווך בהובלה של מפעלים אלו.
הגרעין הינו קבוצה חברתית הפועלת באופן קבוצתי וכמו כן פעילים בועדות הגרעין – הדרכה, מפעלים/שכב"ג, פעילים, מועצת נוער, כנסי י"א ו- י"ב ומזכירות הגרעין.
מיקודים חברתיים – כל חברי הגרעין פועלים במיקודים חברתיים באזורי הארץ השונים בנוסף לפעילותם התנועתית וכחלק מתרומתם בשנת השרות לקידום אוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית.
חברי הגרעין פועלים במרכזי קליטה, במועדוניות לנוער, בבתי ספר לחינוך מיוחד, בהוסטלים לאנשים בעלי צרכים ייחודיים, במרכזי שיקום ותעסוקה לאוכלוסיות חריגות ועוד.
בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי מספרם של בני הנוער המצטרפים לשנת השרות מבודדים לעשרות רבות ועוד היד נטויה.
כתובת אתר תנועת הנוער: http://www.ihudnik.com