| מקהילת האיחוד החקלאי
| |
|
על ידי ירון סולומון בפורום מים |
| |
|
|
|
על ידי ירון סולומון בפורום מים |
| |
|
|
| הודעות:
| |
ברצוננו לעדכנכם אודות פרסום הודעת מינהל מקרקעי ישראל בדבר שכירות קרקע חקלאית לזמן . קצר לעונת התשע"א 2011- 2010
(חוזר ברית פיקוח מס' 27/10) |
|
ברצוננו לעדכנכם כי מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בעקבות ההחלטה יהפוך המינהל לרשות פנים ממשלתית שתעסוק בשיווק והקצאת קרקעות, ליווי עסקאות ושמירה על הקרקע ותחזוקת חוזי חכירה קיימים (כגון העברת זכויות במקרקעין). הרשויות המקומי... |
|
בהמשך לחוזרנו 85/09 בדבר פטור מתשלום תמלוגים למפעלים בתעשייה המסורתית, ברצוננו לעדכנכם אודות אישור להענקת פטור מתשלום תמלוגים למפעלים בתחום התעשייה המסורתית והתעשייה המסורתית המעורבת,
חוזר ברית פיקוח מס' 18/10 |
|
החל משלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, יזמה המדינה הקמת שורה של יישובים קהילתיים קטנים בגליל (מפעל ה"מצפים") ובנגב. היישובים נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה, וכמו כן לאפשר לתושבי יישובים אלה קיום אורח חיים קהילתי-כפרי המבוסס על ל... |
להודעות נוספות |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
קיבוץ רביבים מנצל את השמש המדברית לייצור חשמל ומקים שדה סולארי ע בשטח של 40 דונם על גגות רפתות ולולים, שיורחב בעתיד ל-300 דונם נוספים שיוכלו להפיק חשמל בהיקף של עד כ-12 מגה
(BIZPORTAL - 10/03/10)
התקשורת העולמית מתרגשת מהמינים הנדירים בחולות סמר, אבל הרס בית הגידול ממש בפתח. עשרות חוקרים פנו לארדן ולנדאו בבקשה שייתערבו בכריית החולות בדיונה הגדולה בערבה
(חדשות הסביבה - 10/03/10)
החברה להגנת הטבע הצטרפה לוועד התושבים המתנגדים להקמת היישוב בנגב המערבי. "הקמתו תגרום לפגיעה בעולם החי והצומח"
(NRG - 09/03/10)
ל"כלכליסט" נודע שלאור הדרישה לכ-25% מההכנסות, חברות שהתעניינו בהפקת גז במטמנות אשפה מתלבטות אם להשקיע באנרגיה ירוקה
(כלכליסט - 07/03/10)
לכתבות נוספות |
|
 |
|
 |
| | בשנים האחרונות הפכה האנרגיה החלופית מוצר חשוב בעולם בשל זמינותה, הצורך בפיתוח מקורות אנרגיה לא מזהמים והטכנולוגיה המתקדמת שפותחה למטרות אלו. החלטת רשות החשמל לעודד יצרנים פוטנציאלים במסלולים שונים היוותה תמריץ חשוב בישראל בכלל ולהתיישבות בפרט. יזמים רבים מציעים הצעות ומסלולים לאגודות ולחבריהן ולכל החלטה יש השלכות תכנוניות,כלכליות, שמאיות, משפטיות, סביבתיות כמו גם היבטי מיסוי והיבטים נוספים אחרים. מטרתו של יום העיון לעורר את כל השאלות החשובות שצריכה האגודה והחבר לשאול בהתקשרות ארוכת הטווח עם היזם... |
| | אנו כותבים מכתב זה כנציגי חברים בעמותת אדמתי. עמותה זו הוקמה בעקבות הגשת העתירה בבג"צ הידוע כבג"צ "הקשת המזרחית". העמותה מאגדת בתוכה למעלה ממאה וארבעים ישובים, מושבים וקיבוצים, אשר נוסדו לפני קום המדינה או מיד לאחר הקמתה.
אנו פונים אליכם כמי שעומדים בראשה של קרן אשר לפי פרסומיה, שמה לעצמה למטרה לפעול למען חיזוק הדמוקרטיה בישראל וקידום החופש, הצדק והשוויון לכל אזרחיה. |
| | החלטה של מינהל מקרקעי ישראל שמגבילה את שיווק ההרחבות הקהילתיות מעכבת מאז מאי את השלמת בתיהן של מאות משפחות ברחבי הארץ. "כלכליסט" בדק ומצא כי המצב החדש עלול לחסל את מפעל ההרחבות. היזמים מאשימים: "המינהל הפך אותנו לרמאים בעל כורחנו"
(כלכליסט - 02/02/10) |
| מהבלוגים
| | מחבר: | מוטי דלג'ו | | | | | הבלוג של ד"ר מוטי דלג'ו, יו"ר תנועת האיחוד החקלאי וראש מועצת דרום השרון |
מהבלוג של מוטי דלג'ו
17/01/2010 17:53
 מזה כמה חודשים יושבת על המדוכה ועדה מקצועית המורכבת מנציגי השלטון המקומי, משרד המשפטים והמכון לאתיקה ועוסקת בהכנת קוד אתי לראשי רשויות. מטרת הקוד היא קביעת אמות מידה, הוראות והנחיות למותר ולאסור בהתנהגותו ובהתנהלותו של ראש רשות מקומית. החלתו על ראשי הרשויות תצמצם את המרחב האפור.
|
|
|
|
| מאמרים וחוות דעת
| | ביום 2.2.09 התקיים בפרקליטות המדינה דיון בעקבות מספר עתירות שהוגשו נגד המינהל בהן נתקפה החלטת מועצה 1064 והחלטות של המינהל בעררים שהוגשו על החלטות ועדות קבלה בהתאם לאותה החלטה. במסגרת הדיון התבקש המינהל לבחון מחדש את החלטה 1064 לאור הערות בית המשפט העליון בדיונים שהתקיימו בעתירות והחלטתו ליתן צו על תנאי בעתירות, בו הורה למינהל ליתן טעם מדוע לא יורה על קבלת העותרים להתגורר בישובים, מדוע לא תבוטל החלטת מועצה 1064 ומדוע לא יבוטל קריטריון ה"התאמה החברתית" שבהחלטה וייקבעו קריטריונים ברורים וקונקרטיים להקצאת מגרשים לבניה בישובים. יצויין כי על הפרקליטות להגיש את תגובותיה לעתירות בתחילת חודש מאי 2009. (חוזר משרד חגי שבתאי - שפירא)
להמשך (0 תגובות) |
| ברצוננו לעדכנכם אודות פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 8729/09 אירונמטל נ. קרן קיימת לישראל) הקובעת, כי שינוי ייעוד קרקע חכורה במגזר העירוני אינו מחייב את השבתה. על כך מעיר עו"ד מיכה דרורי, ראש המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית כי, נימוקי פסק הדין, מתאימים במיוחד במקרה בו מדובר בחקלאים המחזיקים בקרקע עשרות שנים, שומרים עליה, מעבדים אותה ובכלל, ומשתמשים בה למטרת החכירה, וזאת בניגוד לתובעת, שלא עשתה כל שימוש בקרקע ובוודאי שלא למטרת החכירה למענה הוקצתה הקרקע. (חוזר מס' 26/10 של ברית פיקוח) להמשך (0 תגובות) |
| חיבור זה נכתב, בעקבות מקרה מצער במיוחד בו טיפל משרדנו וזאת לאחר שנים בהן טיפל הח"מ במקרים רבים וסבוכים העוסקים ביחסים בין בני משפחה, הורים וילדים, אחים, וקרובים, וסכסוכים שנובעים בעקבות חלוקת נחלות במושבים, ירושות, גירושין, עיזבונות וכיוצ"ב. עובדות המקרה שיתואר להלן, כה קשות, מצד אחד, אך מצד שני, יכולות לדפוק על פתחו של כל בעל נחלה ועל כן, ראוי ורצוי לשים לב לעובדות המתוארות, על מנת, שמי מהקוראים, לא ימצא עצמו יום אחד, בצד השני של המתרס, בו נרמסות זכויותיו והוא נותר שותת דם מול שוקת שבורה ללא מענה. להמשך (0 תגובות) |
|
| פסקי דין
| | בית המשפט המחוזי בנצרת הורה ללשכת הרישום המקרקעין לרשום מחדש חכירה מכוח חוזה חכירה היסטורי שרישומה בוטל ע"י מינהל מקרקעי ישראל. ביהמ"ש פסק כי לא נמצא שלמינהל היה יפוי כוח בלתי חוזר מטעם הקיבוץ לביטול הרישום ולפיכך ביטול רישום זכויות החכירה במרשם המקרקעין, שעליו לא חתם מי מטעם הנתבעת אלא מנהל מחוז צפון של ממ"י, נעשה שלא כדין ע"י הנתבעות.ביהמ"ש דחה את טענת המינהל כי היה רשאי לבטל את הרישום במסגרת פעולות איחוד וחלוקה בפרסלציה שנעשתה ע"י המינהל במקרקעין. ביהמ"ש קבע כי לאור כך שלא ניתן לבטל את הליכי הפרצלציה והעברת המקרקעין לצדדים שלישיים הפתרון הינו ברישום זכות החכירה ההיסטורית ביחס לשטח שנוצר כתוצאה מהליכי האיחוד ואשר יכלול את אותו גודל שטח כפי שהיה בידי הקיבוץ על פי חוזה החכירה ההיסטורי. א (נצרת) 295/05 בית זרע אגודה שיתופית חקלאית נ' רשםן המקרקעין ואח', פס"ד מיום 13/01/10 להמשך (0 תגובות) |
| ביהמ"ש השלום בחיפה קיבל את עמדת קיבוץ איילון משהחליט על עיכוב החליכים בתביעה שהגישו כמה מתושבי ההרחבה והפנית הצדדים לבוררות בפני רשם האג"ש. ביהמ"ש קבע כי התביעה, שעיקרה נסובה על טענת התובעים לפיה ההסכם שעליו חתמו האג"ש ומכוחו הועברו סמכויות הועד המקומי לועד ההנהלה של היישוב אינו חוקי, נוגעת לסכסונים פנימיים בין חברי האגודה אשר הערכאה הראויה לדיון בהם בהתאם להסכם בין הצדדים היא בוררות בפני רשם האג"ש. הש' חי-ברק הוסיפה כי אין בטענת אי החוקיות משום דבר הסותר מסקנה זו שכן אין המדובר בטענות לאי חוקיות גרידא (רוב הטענות כספיות) ואין במקרה דנן משום אי חוקיות נגלית וברורה. פסה"ד מובא באדיבות עו"ד לילך אופק ממשרד עו"ד לבנון אקוניס דורון ושות' ת"א(שלום) 6809-06-09 אביב אלדג'ם ואח' נ' קיבוץ אילון אגודה שיתופית ואח', החלטה מיום 23/12/09 להמשך (0 תגובות) |
| ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה נגד החלטת מנהל הארנונה לחייב רטרואקטיבית את העותרת בתשלום ארנונה אולם פטר אותה מתשלום ריבית לאור התמהמהות העירייה. נקבע כי אין מדובר בחיוב אסור אלא בתיקון רטרואקטיבי מותר של רישומי העירייה בנוגע לזהות המחזיק. עת"מ (ירושלים) 1259/09 גלשן שווקים בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים, פס"ד מיום 09/11/09 להמשך (0 תגובות) |
|
|
|
|
|