חלוקת התוצאות בקואופרטיב והשתתפות החברים / צבי גלאור

בדרך כלל חבר מצטרף לקואופרטיב כיוון שהוא או היא מצפים לתגמול כל שהוא עבורם מצעד זה. התגמול יכול להיות שרות מסוים
שהם מחפשים לקבל כיוון שהם זקוקים לו, וזאת במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הטובה ביותר האפשרית, או שהם מחפשים
תעסוקה במסגרת הקואופרטיב המסוים, בו הם מצפים לקבל התמורה הגבוהה ביותר לעבודתם.

בנקודה זו, חשוב לציין שקואופרטיבים ברחבי העולם ניתנים להיות מסווגים באופנים שונים.

להמשך (0 תגובות)

ביקורת העיקרון השלישי של ה ICA / צבי גלאור

האליאנס הקואופרטיבי הבינלאומי החליט בשנת 1995 על שורת עקרונות קואופרטיבים בינלאומיים חדשים בקונגרס שהוא קיים בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. אני מבקש להתייחס במאמר קצר זה לעיקרון השלישי, מבין שאר העקרונות, העיקרון הדן ביחסים :(ICA, 1995) הכלכליים של החבר עם הקואופרטיב שלו

אנסה לבחון עיקרון זה בשתי רמות: הבעלות של החבר על הקואופרטיב שלו, והשתתפות החבר בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב. כל מרכיב כזה יבחן על בסיס מספר משתנים. אנסה להראות מה לא נכון בעיקרון זה כמו שהוא כיום, וכיצד הוא צריך להיות כדי למנוע בעיות רבות המאפיינות רבים מן הקואופרטיבים בימינו.

להמשך (0 תגובות)

סוציאליזם קהילתי - קווים לדמותו

האופק האוטופי של הסוציאליזם הקהילתי, כמו של כל סוציאליזם רדיקאלי, הוא ביטולה של הפוליטיקה המנוכרת והחלפתה במערכת קבלת החלטות והסדרה חברתית שהיא שיתופית, דיאלוגית וסולידארית

(שווים - 04/08/10)

להמשך (0 תגובות)

הפרת חובת השימוע גרם לביטול החלטת תנובה שלא לכלול את המערערות בגדר חבריה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורן של שתי אגודות שיתופיות על החלטת רשם האגודות שלא להורות למשיבות להחזיר את שמן לפנקס החברים בהן בקובעו כי המשיבות הפרו את חובת השימוע כלפי המערערות בטרם הפסיקו את חברותן, ולכן החלטותיהן מבוטלות.

שתי המערערות הוצאו על ידי המשיבה 2 מפנקס חברי האגודה בה. לאחר שנים רבות מעת הפסקת חברותן עתרו המערערות להשבתן לפנקס, אולם בקשתן נדחתה על ידי המשיבה 2. גם הערעור על החלטה זו נדחתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, שקבע כי החלטת הפסקת החברות ביחס לשתי המערערות הייתה כדין, מאחר ושתיהן הפסיקו את שיווק התוצרת השיתופית באמצעות המשיבה 2.

לטענת המערערות, רק בשנת 2002 גילו את דבר הפסקת חברותן במשיבה 2 שבוצעה בשנת 1978 ביחס לאגודת ישע, ובשנת 1981 אגודת שחר. לטענתן, הפסקה זו בוצעה מבלי שקיבלו הודעה על כך בטרם ביצועה, כמתחייב בתקנון אגודה המשיבה 2, ואף מבלי שניתנה להן זכות שימוע.

לטענת המשיבות, הפסקת החברות נעשתה מאחר והמערערות הפרו את חובתן לשיווק תוצרתן החקלאית באופן שיתופי באמצעותן, ולכן לפי הוראות התקנון הופסקה חברותן. כמו כן, המשיבות העלו טענות באשר להתיישנות ושיהוי ניכר בהגשת התביעות בעניין לאור העובדה שהפסקת החברות בוצעה לפני למעלה מעשרים שנים.

באדיבות עו"ד חיים פרוכטר ממשרד עו"ד אטיאס פרוכטר ושות'

עמנ (ירושלים) 347/05 "ישע" מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פס"ד מיום 11/08/10

להמשך (0 תגובות)

שינוי מדיניות המינהל אינו מנטרה

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל תביעה לאכיפת הסכם מכר בכפר מונאש כנגד האגודה השיתופית ומינהל מקרקעי ישראל וקבע כי האגודה הפרה הסכם מכר מקרקעין שכרתה עם התובעים; חרף שינוי החלטות המינהל בנוגע להקצאת המקרקעין, הרי שנכון למועד שכלול החוזה, כל הצדדים עמדו בתנאי הדין, והזכויות לא נרשמו אך בשל הנתבעת, ולכן אל למינהל לסגת מהתחייבותו ללא שיקול דעת פרטני

במסגרת ההחלטה כותבת  שופטת כי הפעלה של שיקול דעת מינהלי משמעה לא רק חזרה על המנטרה שהמדיניות שונתה, אלא בפועל בדיקת נסיבות המקרה, התייחסות אליהן, התייחסות לציפיית האזרח, להסתמכותו על התנהלות הרשות

זוהי כמובן מושכלת יסוד, אולם מאז הבג"צ בנושא הוראות המעבר של 717, 737, 727 לא חלה על חקלאים...

ת"א (ת"א) 1244-05דניאל שיטרית ואח' נ' כפר מונאש-אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ ואח', פס"ד מיום08/08/10

 

להמשך (0 תגובות)

עתירת העירייה נדחתה; לא נמצא פסול בהתקנת מחסום בכניסה ליישוב חקלאי

הועד המקומי של המושבה יוקנעם, השוכנת בשיפוליה של העיר יוקנעם עילית, ביקש להקים מחסום בכביש המוליך אל תוך המושבה. פעולה זו הייתה לצנינים בעיני העותרת (עיריית יוקנעם עילית) אשר התנגדה ליתן היתר להקמת המחסום. ועדת הערר דחתה את התנגדות העותרת ועל כך הוגשה עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה וקבע כי:

בית המשפט לעניינים מנהליים לא ימהר להתערב בקביעות תכנוניות של מוסד תכנון ובניה, וועדת ערר בפרט. שכן, מוסדות אלה הינם גופים בעלי בקיאות ומומחיות בתחום התכנון והבניה.

בחינת החלטתה הראשונה של הועדה מלמדת כי החלטה זו נבחנה תחת עינה המקצועיות הבוחנת של ועדת הערר, אשר בחנה אותה מבעד למשקפיים מקצועיות - תכנוניות, בלא ששקלה כל שיקולים זרים.

נקבע, כי אף לגוף העניין, משהורחק המחסום מן הצומת, באופן שהוא הוסט אל תוך המושבה, הרי שוב אין בהתקנתו כל פגיעה בזכויותיהם של העותרת ותושביה. המחסום נועד לצרכי בטחון - לשם שמירה על מבואות המושבה, כמקובל בישובים חקלאיים רבים באזור הצפון. הועדה לא מצאה כל דופי בהתקנת המחסום, ואף בית משפט זה אינו רואה מה פסול נפל במחסום, המותקן בכניסה לישוב חקלאי, בימים אלה, בהם נפוץ נגע הגניבות החקלאיות.

על העותרת הוטלו הוצאות משפט בסך 9,000 ₪.

באדיבות משרד עו"ד ויינברגר ברטנטל ושות'

עתמ (נצרת) 40-10 עיריית יוקנעם עלית נ' ועד מקומי יוקנעם מושבה , פס"ד מיום 21/07/10

להמשך (0 תגובות)