השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר

ברצוננו לעדכנכם אודות פרסום הודעת מינהל מקרקעי ישראל בדבר שכירות קרקע חקלאית לזמן . קצר לעונת התשע"א 2011- 2010 (חוזר ברית פיקוח מס' 27/10)

להמשך(0 תגובות)

אושרה הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל

ברצוננו לעדכנכם כי מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בעקבות ההחלטה יהפוך המינהל לרשות פנים ממשלתית שתעסוק בשיווק והקצאת קרקעות, ליווי עסקאות ושמירה על הקרקע ותחזוקת חוזי חכירה קיימים (כגון העברת זכויות במקרקעין). הרשויות המקומי...

להמשך(0 תגובות)

ועדה מחוזית - תנאי סף לקליטת תכנית למשך 6 חודשים בלבד

מצ"ב מכתבו של שוקי אמרני, הממונה על מחוז מרכז במשרד הפנים, בדבר תנאי סף לקליטת תכנית בועדה מחוזית. תכנית אשר לא יושלמו בה תנאי סף לקליטה במשך 6 חודשים - תיסגר.   (הודעה של גלית עוזיאל, רכזת היח' לתכנון ולבנין עיר)  

להמשך(0 תגובות)

לקטעי מדיה נוספים

החלטת הנהלת מינהל מקרקעי ישראל 2425

 ביום 2.2.09 התקיים בפרקליטות המדינה דיון בעקבות מספר עתירות שהוגשו נגד המינהל בהן נתקפה החלטת מועצה 1064 והחלטות של המינהל בעררים שהוגשו על החלטות ועדות קבלה בהתאם לאותה החלטה. במסגרת הדיון התבקש המינהל לבחון מחדש את החלטה 1064 לאור הערות בית המשפט העליון בדיונים שהתקיימו בעתירות והחלטתו ליתן צו על תנאי בעתירות, בו הורה למינהל ליתן טעם מדוע לא יורה על קבלת העותרים להתגורר בישובים, מדוע לא תבוטל החלטת מועצה 1064 ומדוע לא יבוטל קריטריון ה"התאמה החברתית" שבהחלטה וייקבעו קריטריונים ברורים וקונקרטיים להקצאת מגרשים לבניה בישובים. יצויין כי על הפרקליטות להגיש את תגובותיה לעתירות בתחילת חודש מאי 2009.

(חוזר משרד חגי שבתאי - שפירא)
 

להמשך (0 תגובות)

שינוי ייעוד קרקע חכורה במגזר העירוני אינו מחייב את השבתה

ברצוננו לעדכנכם אודות פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 8729/09 אירונמטל נ. קרן קיימת לישראל) הקובעת, כי שינוי ייעוד קרקע חכורה במגזר העירוני אינו מחייב את השבתה. על כך מעיר עו"ד מיכה דרורי, ראש המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית כי, נימוקי פסק הדין, מתאימים במיוחד במקרה בו מדובר בחקלאים המחזיקים בקרקע עשרות שנים, שומרים עליה, מעבדים אותה ובכלל, ומשתמשים בה למטרת החכירה, וזאת בניגוד לתובעת, שלא עשתה כל שימוש בקרקע ובוודאי שלא למטרת החכירה למענה הוקצתה הקרקע.

(חוזר מס' 26/10 של ברית פיקוח)

להמשך (0 תגובות)

ביטול שלא כדין של רישום חכירה מכוח חוזה חכירה היסטורי

בית המשפט המחוזי בנצרת הורה ללשכת הרישום המקרקעין לרשום מחדש חכירה מכוח חוזה חכירה היסטורי שרישומה בוטל ע"י מינהל מקרקעי ישראל. ביהמ"ש פסק כי לא נמצא שלמינהל היה יפוי כוח בלתי חוזר מטעם הקיבוץ לביטול הרישום ולפיכך ביטול רישום זכויות החכירה במרשם המקרקעין, שעליו לא חתם מי מטעם הנתבעת אלא מנהל מחוז צפון של ממ"י, נעשה שלא כדין ע"י הנתבעות.ביהמ"ש דחה את טענת המינהל כי היה רשאי לבטל את הרישום במסגרת פעולות איחוד וחלוקה בפרסלציה שנעשתה ע"י המינהל במקרקעין.

ביהמ"ש קבע כי לאור כך שלא ניתן לבטל את הליכי הפרצלציה והעברת המקרקעין לצדדים שלישיים הפתרון הינו ברישום זכות החכירה ההיסטורית ביחס לשטח שנוצר כתוצאה מהליכי האיחוד ואשר יכלול את אותו גודל שטח כפי שהיה בידי הקיבוץ על פי חוזה החכירה ההיסטורי.

א (נצרת) 295/05 בית זרע אגודה שיתופית חקלאית נ' רשםן המקרקעין ואח', פס"ד מיום 13/01/10

להמשך (0 תגובות)

חיוב ממ"י לנהוג לפי תנאי חוזה חכירה שהיו מקובלים בתחילת שנות השמונים

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז קיבל החלטה בתביעה של חברי מושב צופית הקובעת כי בתקופת החכירה הנוספת יוסדרו יחסיהם החוזיים של הצדדים על-פי התנאים הקבועים בחוזה החכירה שהיה נהוג אצל המינהל בשלהי שנת 1980, או במועד סמוך לכך, לגבי חכירת חלקות עיבוד חקלאי, הידועות כחלקות ב'.

ביהמ"ש דן בשאלה מהי פרשנותו הראויה והנכונה של סעיף ג' לחוזה חכירה לדורות מיום 24.3.1939, שנקשר ביןקק"ל לבין האגודה וציין כי במקרה דנן שימר המחכיר בידיו בסעיף ג(1) הנ"ל את הזכות לקבוע תנאי חכירה חדשים בתקופה החכירה הנוספת. פועל יוצא משימור זה הוא שאין בידי החוכר כל זכות מוקנית הנוגעת לתנאי חוזה החכירה ההיסטורי שיסדיר את יחסיו עם המחכיר בתקופת החכירה הנוספת.

תא (מרכז) 6070-08-07 עירית שפר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז מרכז, החלטה מיום 30/03/09

להמשך (0 תגובות)

הרחבת סמכות בית-המשפט המינהלי לבחון מכרזי ממ''י להקצאת מתחמי קרקע למגורים, כאשר המכרז מסתיים במסירת הנכס ליזם המייעד את הנכס לאוכלוסיה מסויימת (במקרה זה, דתית)

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור כנגד מינהל מקרקעי ישראל בנוגע לתקיפת מכרז וסמכותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים לדון בתקיפה זו.

עד כה צדדים לעתירה בדיני מכרזים היו מי שהתחרו במכרז, והעתירה עסקה בתנאי המכרז, או על עצם ניהול הקצאה דרך ענף של פטור ממכרז, או העדר הזדמנות שווה להתחרות על הזכות נשוא המכרז. כאן, בלי נימוקים למעשה, גם הרחיבו את סמכות בית-המשפט המינהלי ל"תוצאת המכרז" אם יש טענה שלא ראוי למסור נכס זה ליזם הספציפי, בגלל פגם רלבנטי לכאורה, הנעוץ בזהות היזם או כוונותיו.

בנוסף, גם הרחיבו את מעגל העותרים האפשרי, כי העתירה כאן הוגשה לכאורה על ידי מי שלא התחרה במכרז כלל, אלא רואה עצמו כקהל-יעד אפשרי לעת מסירת יחידות-הדיור למעוניינים בעתיד (טעון בדיקה נוספת, כי פסק-הדין ממש מקמץ בעובדות). הרחבת בדיקת שיקול דעת הרשות מנהלת המכרז, לאור היבט זה של "זהות היזם", תוך פתיחת הדלת לעותר שאינו מתחרה במכרז אלא טוען להנאה אפשרית כלקוח-קצה של היזם שהתחרה, היא חידוש מרעיש בעיני. בשולי הדברים, בדיקת החלטה קודמת של הרשמת לוין, העלתה שמינהל מקרקעי ישראל דווקא הסכים לקבלת הערעור (להרחבת סמכות ביהמ''ש המינהלי) בלי להסכים לתוכן נימוקי העותרים. הנפקויות חורגות ממכרזי מקרקעין.

פס"ד מובא באדיבות עו"ד אפרת ואש

עע"ם 5514/09 אסתר סבא ו-27 מערערים נוספים נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 16/12/09

להמשך (0 תגובות)