|
|
הודעה לגולשים
|
|
|
לגולשי אתר האיחוד החקלאי,
עקב תקלת חמרה בשרת בסיס הנתונים המרכזי של החברה שאצלה מתארח אתר האיחוד, קיימים שיבושים משמעותיים במהלך הסדיר של הפעילות. עקב כך, מרבית הפונקציות של האתר לא פועלות ורוב המידע לא מוצג.
התקלה מטופלת ברגעים אלו, ואנו מקווים לחזור לפעילות מלאה ותקינה במהרה.
בינתיים, מוצגות מבחר ידיעות מהימים האחרונים בעמוד השער.
אנו נעשה את המירב להחזיר את האתר במתכונתו הרגילה בימים הקרובים.
נא בקרו אותנו במהלך השבוע הבא.
עימכם הסליחה.
תנועת האיחוד החקלאי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עמנואל פרידלנדר – דברים לזכרו
|
|
|
בימים אלה הלך לעולמו עמנואל פרידלנדר (1926 – 2008) אשר שימש מעל עשרים שנים כמזכ"ל האיחוד החקלאי (1962 – 1984) ויו"ר התנועה (1985 – 1987) .
תקופה זו אופיינה בהקמתם של חבלי ארץ חדשים (בקעת הירדן, כיכר סדום, חבל שלום וכו') וכן לוותה במשבר כלכלי גדול שהביא לקריסתם של ארגוני הקניות שליד תנועות ההתיישבות.
האיחוד החקלאי כתנועה מיישבת אופיינה בעקרונות שונים מרוב תנועות ההתיישבות ובהם חופש הבחירה בענייני דת, מצפון וזהות פוליטית, עליונותה של האגודה הראשונית והמתיישב ועידוד היוזמה הפרטית והאחריות האישית.
בתקופה סוערת זו ניסו לחוקק את חוק המושבים שהיה אמור לחזק את מעמדה של התנועה באגודה והדבר היה לרועץ בקרב מנהיגי האיחוד החקלאי.
יוזמה זו נכשלה, אך מחשש שמא יקדמו חקיקה זו מחדש שונה הסיווג של יישובי האיחוד החקלאי ל"כפרים שיתופיים" , כך שכל חקיקה בעתיד העוסקת בשליטה של התנועה בישוב, תפסח על הישובים החברים באיחוד החקלאי.
ההקפדה לסייע לישובים ולחזק אותם על פי דרכם ולא על-פי דרכו של "האח הגדול" היוותה גורם מכריע שסייע לא מעט לאגודות לחלוף את המשבר הכלכלי.
יחד עם חיזוק מעמדן של האגודות יזם עמנואל את הקמתה של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ואכן בשלהי סיום עבודתו כיו"ר התנועה, קיבלה תנועת הנוער מעמד של תנועת נוער מוכרת ממשרד החינוך.
עמנואל היה מנהיג שתפיסתו הייתה - נאה דורש נאה מקיים. כל שציפה מהאחרים כך דרש מעצמו.
בדרכו הצנועה, ככול שהדברים נגעו לחייו ולמשפחתו, כך נהג בכל הסובבים אותו.
גישה זו אפיינה את מנהיגי האיחוד החקלאי מבראשית, בני העלייה החמישית מגרמניה שהקימו את התנועה בתפיסה זו.
כמנהיג התיישבותי בתקופה סוערת זו, דאג תמיד שעמדת האיחוד החקלאי לא רק תישמע, אלא שגם יישובי התנועה באשר הם לא יקופחו בהקצאת משאבים.
האיחוד החקלאי לא רק שלא שינה את מאפייניו, אלא שדרך זו שבעבר היו גופים שניסו לפגוע בה, הפכה להיות דרך מרכזית בהתיישבות.
כך הפך המתיישב לגורם מרכזי, היוזמה הפרטית הפכה לצורך קיומי ואין משמעות לזרם המפלגתי שהקים את הישוב, שכן מאחורי הפרגוד כל אחד בוחר על-פי צו מצפונו.
עמנואל נפרד מאיתנו בדרכו האחרונה, אך הותיר לנו מורשת, תרבות ועשייה שיש להתפאר בה.
דודו קוכמן
מזכ"ל האיחוד החקלאי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
הנדון: הסדרת מס מעסיקים - הזדמנות להקל על החקלאים
כיום, כתושב עוטף עזה וכמזכיר הארגון, אני עובר במשקים ושומע את מצוקתם, שהשנה קשה יותר, בשל המשבר הכלכלי בעולם, המחירים הירודים שאנו פודים בירקות בשוקי היצוא והעודפים הנגרמים כתוצאה מכך בשוק המקומי, וזאת נוסף לקשיים שהבנקים מערימים במתן אשראי. יש כיום סבירות גבוהה לסגירת משקים ולשבר גדול בהמשך קיומם של חקלאים, במיוחד באזורים שבהם המצב הביטחוני קשה במיוחד, והם מתקשים להמשיך ולגדל למרות הכל ולספק תוצרת טרייה במחירי הפסד.
מתוך מכתבו של מאיר יפרח, מזכיחר ארגון מגדלי הירקות לשר האוצר רוני בר און
לכתבה
הנדון: סדר יום לישיבת מועצת מקרקעי ישראל 5.1.09
להלן סדר יום ונושאים שיעלו בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה שתתקיים ביום ב', ט' בשבט 5 בינואר 2009.
אודה על הערותיכם להצעות
מאחר ולוח הזמנים צפוף והערות חשובות אנו מעוניינים גם שיגיעו לחברי המועצה, נשמח שתקדישו לנושאים זמן
תודה מראש
דודו
לכתבה
השר שמחון הנחה לגבש הערכה ראשונית של הנזקים שנגרמו לחקלאי עוטף עזה במטרה לפצותם
שר החקלאות שלום שמחון שסייר היום (ג') ביישובי עוטף עזה הנחה לאנשי מחוז דרום במשרד החקלאות לגבש עד שבוע הבא הערכה ראשונית של הנזקים שנגרמו לחקלאי עוטף עזה, בגין המצב הביטחוני, וחוסר היכולת לעבד את השדות. בכוונת שמחון לבקש סיוע תקציבי, וכן לגבש נוהל מהיר לדיווח על הנזקים בדומה לנוהל שגובש כדי לסייע לחקלאי הצפון בשנת 2006 בעקבות מלחמת לבנון (המסלול הירוק).
לכתבה
|
|
 |
|
 |
| |
|
|
|
|
|
| |
|
הנדון: הצעת החלטה לישיבת מועצת מקרקעי ישראל 5/1/09
לצערי הרב, ממשיך מנהל מקרקעי ישראל להביא הצעות החלטה, אשר במידה ויאושרו על ידי מועצת מקרקעי ישראל יביאו לנזקים בלתי הפיכים. דוגמא להחלטה רעה כזו שהתקבלה ע"י המועצה היא החלטה 1110 שאין כל ספק לו חברי המועצה היו מבינים את השלכותיה, הם לא היו מביאים לאישורה.
לא יתכן כי החלטות לשינוי מדיניות מקרקעין כגון הרחבות בישובים חקלאיים וזכויות משקי עזר יונחו על שולחן המועצה ללא שמיעת הצדדים העלולים להיפגע.
מתוך מכתבו של דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי לזאב בוים, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל
להמשך
|
עם ממשל זה – עדיף להיות יתום ! / דודו קוכמן
השר בוים יצא השבוע בבשורה לאזרחי ישראל וכותרתה "מאה אלף משפחות תקבלנה בעלות על דירתם, ללא כל תמורה ולא יהיו תלויים עוד בגוף ממשלתי".
השר בוים, המשמש גם כשר הבינוי והשיכון, הוא יו"ר מועצת מקרקעי ישראל.
להמשך
|
|
הנדון: הליכי עבודה מול ההתיישבות
" זה מספר שנים שהליכי העבודה מול ההתיישבות דומה ל"דו שיח של חרשים" ואין זה פלא שמצב זה שאותו ביטאת היטב בדיון בכנסת אכן מבטא הלך רוח זה..." דם רע עובר בין המנהל להתיישבות ויש לפעול לשיפור מערכת העבודה", זה היה נוסח הביטוי שבו השתמשת כדי לבטא את מערכת העבודה בין ממ"י להתיישבות....בעבר, התקיימה מערכת של הידברות וגם אם לא היו הסכמות על כל דבר ועניין היה שיתוף פעולה פורה שהביא לקידום ההתיישבות שרובה ככולה בפריפריה."
מתוך מכתבו של דודו קוכמן למנכ"ל ממ"י ירון ביבי
להמשך
|
|
|
|
איך להתמודד עם הפקעת קרקעות מטעם המדינה
תנופת פיתוח התשתיות בישראל צפויה להגביר את הפקעת הקרקעות לצורך סלילת כביש או מסילת רכבת. אז מה צריך לעשות?
תנופת פיתוח התשתיות בישראל, המתוקצבת בעשרות מיליארדי שקלים, צפויה להביא בשנים הקרובות אלפי בעלי קרקעות לגלות שכביש או תוואי של מסילת רכבת “נוגסים” בחצר ביתם.
במשרדי עורכי הדין השונים מעריכים כי תהליכי ההפקעה המואצים יביאו לתביעות פיצויים בהיקף מיליארדי שקלים. אף שבעלי הקרקעות מפוצים על הפקעת הקרקע, במקרים רבים הליך הפיצוי נגרר במשך שנים בבתי המשפט.
(NRG - 28/11/08)
להמשך
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
מאמרים וחוו"ד
|
|
|
|
ביהמ"ש העליון בהרכב של 7 שופטים קבע כי על המדינה לקבוע קריטריונים לפיצויים בגין הפקעת שטח הקטן מרבע חלקה.
ב-1943 נחקקה ע"י הנציב הבריטי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה) 1943. בפקודה נקבע כי היה והדבר דרוש להגנת הארץ, יוכל הנציב הבריטי להחיל את הפקודה על כל דרך ולהפקיע רבע משטח חלקה ללא פיצוי. בסעיף 7 לפקודה נקבע כי ההפקעה ללא פיצוי מותנית באי גרימת "סבל" לבעל החלקה.
להמשך
|
425 חקלאים, אגודות שיתופיות ובעלי חלקות חקלאיות שבתחום שיפוט הועדה המקומית לתכנון ובניה - "שומרון" הגישו באמצעות עוה"ד גד שטילמן תביעה בגין ירידת ערך של המקרקעין שבבעלותם הנובעת מהוראות תוכנית מתאר ארצית - תמ"א 35. על פי חוות השמאי ארז כהן ממשרד שמאים קציר פרידמן ברק ושות' נזקם של התובעים מסתכם בסך של מליארד ומאתיים מליון ₪.
לטענת התובעים, הנזק הנגרם לשווי המקרקעין מתמ"א 35 נובע גם מתוכנית מתאר מחוזית - "תמ"מ 6" ותיקון 5/6 לתמ"מ המוכנה: "סובב בקעת הנדיב".
להמשך
|
עד כה לא ניתנו פסקי דין רבים שעסקו בטענות של חקלאים לזכויות עודפות בקרקע המוחכרת להם על ידי מינהל מקרקעי ישראל וזאת מעבר למגיע להם על פי חוזה החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל כתוצאה מכך שהשתתפו ברכישתה של הקרקע.
אחד מפסקי הדין הבודדים בעניין זה ניתן לאחרונה בעניינו של מר שרייבמן יעקב.
מפסק הדין הזה עולה, כי היות ולא ניתן לברר את אומד דעת הצדדים במועד החתימה, מה שתקף במערכת היחסים בין המינהל לבין החוכר הוא הסכם החכירה.
יחד עם זאת ניתנה הנחיה בלתי מחייבת למינהל לבחון אם להיענות לדרישות לאור הנסיבות הספציפיות
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא
להמשך
|
בית משפט מחוזי ביטל החלטה שקיבלה האגודה השיתופית כפר ביאליק בעניין סירוב לקבלת מועמדים לחברות ללא נימוק טעמי הסירוב, ועל אף שבני הזוג חתמו על הסכמה לפיה האגודה השיתופית לא תנמק את החלטתה.
נקבע כי חובת ההנמקה אחד מכללי הצדק הטבעי.ככל שההחלטה חשובה ופוגעת במושא ההחלטה תהא חשיבות גדולה יותר להנמקה גם בתחומי המגזר הפרטי.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא
להמשך
|
זה מעל עשור שאנו חוזים בשינויים דרמטיים של המרחב הכפרי, כתופעה כלל עולמית המוכרת בעיקר בעולם המערבי, עם סוגיות ייחודיות הנוגעות רק למרחב הכפרי במדינת ישראל.
בישראל, כמו בעולם המערבי מצטמצם מספרם של החקלאים מחד, אך לא הצטמצמה החקלאות, אלה נהפוך הוא.
חקלאות מודרנית דורשת כלים ותשתית ובלעדיהם זה לא ברור מאליו שזו תיוותר לנצח.
להמשך
|
עד כה הוקצו בהרחבות בישובים חקלאיים מעל 23,000 מגרשים. מדובר במפעל ההתיישבותי הגדול ביותר שבוצע בישובים החקלאיים מתחילת שנות התשעים.
ההחלטה 1110 שהתקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 2.5.2007, קבעה בין השאר, כי מגרשי ההרחבה העולים על 115% מתקן הנחלות ישווקו במכרז פומבי.
להמשך
|
מושב נהלל ידוע בציבור הרחב בשל היותו מושב העובדים הראשון שהוקם בארץ, בצורתו המיוחדת הבנויה בצורת מעגל, ובדמויות המפורסמות והמשפיעות שיצאו ממנו ושהתגוררו בו במשך השנים – החל מחנה סנש ומשה דיין (וכמובן אסי ויעל דיין), דרך יהונתן גפן ומאיר שלו, ועד שאול מופז ושולה חן.
אך כעת מתברר כי יש למושב מאפיין ייחודי נוסף – המדובר באחד היישובים הבודדים אשר בהתאם לחוזי החכירה המקוריים בין המתיישבים לבין קק"ל שנחתמו עוד בסוף שנות ה-30', זכאים בעלי הנחלות ביישוב לפצל את נחלותיהם לשתיים. דבר זה נקבע לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת בפסק דין מאת השופט בנימין ארבל (ה"פ 230/07 נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, מיום 17.12.08)
להמשך
|
|
|
במאמר הקודם, בו סקרנו את הסכנות בלקיחת הלוואת משכנתא למימון רכישת הנחלה, התייחסנו ל- "מעגל השוטה", בפניו ניצב הרוכש, בבואו לקבל הלוואת משכנתא.
אותו "מעגל שוטה" עשוי להיפתר כאשר עוה"ד ב"כ הרוכש ופקיד הבנק, מעורים ומבינים את ההליכים והזכויות המשפטיות המיוחדות הקיימות בעת העברת זכויות במשק חקלאי, זכויות אשר במהותן אינן דומות לרכישת נכס נדל"ן אחר.
במאמר זה ננסה לעשות סדר בפרוצדורה הקיימת ונסקור את מקצת הכלים והפתרונות הקיימים לרוכשי משק חקלאי, המתעניינים בלקיחת הלוואת משכנתא, בבואם לממן את רכישת המשק.
חשוב לזכור, כי במקרים מסויימים המוכר – אשר רשום כבעל הזכויות במשק, הוא עצמו רכש את המשק באמצעות הלוואת משכנתא, אשר טרם נפרעה, ורישומה עדיין מופיע על הזכויות במשק.
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פסקי דין
|
|
|
|
ביהמ"ש המחוזי בנצרת קיבל את תביעת מושב נהלל לפצל את הנחלות באופן שניתן יהיה להכפיל את מספר הנחלות במושב. ביהמ"ש דחה את עמדת המינהל שהתנגד למהלך נוכח החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 863 (החלטת ההקפאה) ודרש תמורה בגין הסכמתו לפיצול.
ביהמ"ש קיבל את עמדת המושב לפיה לנהלל ולחבריה ניתנה זכות חכירה לדורות ב- 150 נחלות הכוללת זכות ליישב נחלות שטרם הוקצו ללא תשלום תמורה נוספת, כאשר בשלב הראשון ניתנו 75 נחלות שגודלן כפול מהרגיל הניתנות לפיצול ל-150 נחלות וכי ניתן ללמוד על כך גם מהתנהגות המינהל (בין היתר בגביית דמי חכירה בגין 150 נחלות).
ביהמ"ש ציין כי למתיישבים קיימת זכות להאריך את חוזי החכירה ההיסטורים על אף שפג תוקפן מבלי שיחודשו ומהמשך נוכחותם של המתיישבים במקום ניתן להסיק כי הצדדים הסכימו על הארכת תוקפו. ביהמ"ש אף דחה את טענת המינהל כי אין למושב זכות להכניס חוכר נוסף ללא הסכמתו משקבע כי חוזה החכירה אינו קובע כך.
עם זאת ביהמ"ש קבע כי המתיישבים שלא חידשו את חוזי החכירה זכאים לפצל את נחלתם לפי התנאים הנהוגים בממ"י (לרבות תשלום דמי הסכמה) אך לא קבע דין לגבי המתיישבים שחתמו על חוזה חכירה חדש.
הפ (נצרת) 230/07 נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 17/12/08
להמשך
|
פס"ד במסגרתו נפסק כי קיימת חובה בחתימת המינהל על בקשה להיתר- כחובה גורפת ולא רק כאפשרות שהמינהל יביע עמדה תכנונית גרידא. פסיקה זו מחזקת את עמדת המינהל ומשרד הפנים בעניין זה.
עתמ (ת"א) 1662/07 מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 16/12/08
פסה"ד ניתן באדיבות עו"ד שלמה ולדמן
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|