הוסף למועדפים
מפת אתר
קישורים
יצירת קשר
יום חמישי 09 ספטמבר 2010
 מהבלוגים האחרונים  
מאי5

נכתב על ידי:דודו
05/05/2010 14:25 RssIcon

זה מספר שנים שקושרים פרשיות שחיתות לבעלי תפקידים במנהל מקרקעי ישראל והשאלה היכן אחריותם של חברי המועצה שעליהם על פי חוק מוטל הפיקוח על המנהל בנוסף על קביעת המדיניות

חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך 1960, קובע כי "הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעילות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שיקבע בחוק".

זה שנים שחברי המועצה כמעט ואינם יוזמים מדיניות מוצעת, למרות שזה תפקידם על פי חוק, אלא רק מגיבים למדיניות המוצעת על ידי פקידי ממ"י או השר הממונה.

חברי המועצה ברובם המכריע, אינם בד"כ בעלי הכשרה בתחומים הנדרשים בתחום של קביעת מדיניות קרקעית ויתרה מכך , אין להם את הכלים המקצועיים הנדרשים על מנת לקבוע מדיניות, לבקר מדיניות מוצעת ו/או לבחון את השלכותיה.

למדיניות שנקבעת, חדשות לבקרים, על ידי המועצה יש השלכות כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות ולכן יש חשיבות שכל הצעה תיבחן בצורה יסודית על ידי חברי המועצה.

ההרכב החדש של חברי המועצה מורכב ברובו על פי החוק החדש ממנכ"לים של משרדי ממשלה שתפקידם במועצה הוא אחד מעיסוקים רבים שמאפיינים את תפקידו של מנכ"ל משרד ממשלתי.

על חברי המועצה ליזום ולהוביל מדיניות, לבחון את השלכות המדיניות הנקבעות בהיבטיה השונים.

פעולה זו יכולה להתבצע רק על ידי מינוי של אנשי מקצוע ראויים למועצה שיכולים לתרום מניסיונם לגיבוש החלטות מקצועיות, הנטולות השלכות פוליטיות, שלא לומר נטולות שיקולים של "קשרים". דרך נוספת וראויה לא פחות היא העמדת אנשי מקצוע בלתי תלויים, שיעמדו לרשותם של חברי המועצה וייתנו בידיהם מידע חשוב וראוי טרם גיבוש עמדתם בהצעות ההחלטה המוצעות, שאחרת ממשיכים חברי המועצה להיות קהל שבוי בידי פקידי ממ"י.

עבור עם ישראל ועבור החשודים אני מקווה ומייחל שלא ימצא אשם בקרבם בחשדות למעשי השחיתות המיוחסים להם ובכל מקרה ראוי שלא להשחיר פניהם של כלל פקידי המנהל שמרביתם המוחלט עושים עבודתם נאמנה, אך כבר עתה יש חשיבות למניעת מראית עין שבו מובאים הצעות החלטה לאישורם של חברי המועצה והללו מאשרים הצעות אלו מבלי לקיים דיון מעמיק מחוסר מידע וכלים לניתוח המידע.

 

 

Copyright © זכויות יוצרים 2010 דודו


שמך:
כותרת:
הערה:
הוספת הערה  ביטול 
 
 מקהילת האיחוד החקלאי 
 

"החל הליך העברת הבעלות בבית מגוריכם על שמכם ב"טאבו", ללא תמורה!"


מסע אופניים חוויתי בנופי עמק המעיינות – עם משחקים והפעלות לכל המשפחה


"הספסרות על המקרקעין היא אנטי-ציונית; לא תתפוצץ בועה ולא תהיה ירידה של 50% במחירי הדירות"


התאחדות חקלאי ישראל: ב-2009 גדל הרווח המצרפי של החקלאים ב-20%


לכתבות נוספות
 
 

דו"ח מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל / אבשלום וילן

דו"ח מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל / אבשלום וילן

רוחות הסתיו, משתהות מלהגיע, וחום יולי-אוגוסט גרם לנזק כבד לחקלאות. גם תחזית הגשמים של המודלים הבינלאומיים לתחילת החורף אינה מעודדת, אך פריחת החצבים וראש השנה שפתח, מבשרים על סיומה של שנה חקלאית ותחילתה של שנה חדשה. בתקווה לעתיד טוב יותר, של מים בכמויות מספיקות ויבולים בעיתם.

חום הקיץ ובעיקר השרבים המתמשכים של חודש אוגוסט יצרו בעיה קשה לענף הפירות, שסבל השנה עוד קודם לכן ממיעוט הקור והמשקעים בחלק מאיזורי הארץ, והדבר התבטא ביבולים נמוכים מתחת לממוצע הרב-שנתי.
עיקר הפגיעה בענף התפוח ובסיכויי האיסום שלו לתקופה ארוכה. מתנהלים מגעים עם רשויות המדינה וקרן נזקי טבע למציאת פתרון לסוגיה קשה זו.

להמשך

החלטות חדשות של מועצת מקרקעי ישראל שנכנסו לתוקף ביום 30/08/10

בין ההחלטות:

להמשך
 מדיה

הרפורמה הנדרשת וחשיבותה להתחדשות העירונית

הרפורמה הנדרשת וחשיבותה להתחדשות העירונית

הרצאתו של עו"ד שרגא בירן במסגרת כנס ירושלים למדיניות קרקעית לאומית שהתקיים ביום 01/06/10

להמשך
   
 מאמרים וחוות דעת

הקואופרטיב, החבר והשאלה של הבעלות עליו / צבי גלאור

הקואופרטיב, החבר והשאלה של הבעלות עליו / צבי גלאור

מאמר זה הינו ניסיון להסביר כי החבר בקואופרטיב והקואופרטיב עצמו הינם אחד וללא הפרדה. הקואופרטיב נוסד על ידי החברים בו, ורכושו שייך לכל חבר וחבר. אין היגיון ולא צדק להפריד בין רכוש הקואופרטיב ובין הרכוש של החברים, ובכך ליצור תנגודת וחוסר עקביות בין החברים והקואופרטיב. הפרקטיקה הנוהגת בקואופרטיבים בישראל, היכן שרכוש הקואופרטיב ממומן מתוך עמלת גביה הנלקחת מסך הוצאות התפעול שכל חבר משלם לקואופרטיב בהתאם להשתתפותו, הינה מוטעית מיסודה. פרקטיקה זו יוצרת שני גופי רכוש: האחד, קטן, זה השייך לחברים אחד אחד, והשני גדול ביותר והשייך לקואופרטיב, ובאופן תאורטי לחברים באופן קולקטיבי. רכוש זה מעשית אינו שייך לחברים.

להמשך (0 תגובות)

"התר אגודות מוטה"- תשע"א / בועז מקלר, רו"ח

"התר אגודות מוטה"- תשע"א  / בועז מקלר, רו"ח

ככל בני ישראל, כך אנשי ההתיישבות החקלאית מקווים כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", וגם יוכרו סוף כל סוף הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי והמכביד של מינהל מקרקעי ישראל. (להלן – "ממ"י")

להלן חלק מהנושאים אשר הועלו על המדוכה בשנה האחרונה ובראש ובראשונה הצעות להסרת נטל בירוקרטי:

להמשך (0 תגובות)

תשלום בגין ויתור על הקרקע בשכונת הרחבה - חייב במס רכישה

ברצוננו לעדכנכם בדבר החלטת ועדת ערר (וע' 307/08 בן מיור נ. מנהל מיסוי מקרקעין), אשר ניתן לפני מספר חודשים, הקובעת, כי תשלום שמשלמים רוכשי מגרש בשכונת הרחבה - חייב במס רכישה.
יצוין, כי פסק דין זה ניתן לפני פסק הדין בבית המשפט העליון בעניין גולן נגד מנהל מס שבח

חוזר ברית פיקוח 94/10

להמשך (0 תגובות)
למאמרים נוספים
   
 פסקי דין

דחיית עתירה לביטול תכנית בנייה בקרקע עם ייעוד חקלאי

בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה דחה עתירה לביטול החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, שאישרה תכנית בינוי שיזמו העותרים במקרקעיהם בפרדס חנה, בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות מסך השטח לחקלאות, בקובעו כי יעוד שתי החלקות שבמחלוקת הינו הייעוד המקורי לפי התכנית החלה על המקרקעין, ואין מקום לשנות ממנו.

תכניתם של העותרים לשינוי יעוד מקרקעין שבבעלותם בפרדס חנה כרכור, לייעוד למגורים מייעוד קיים לחקלאות ולמוסד חינוכי התקבלה על ידי המשיבה, אך אישור זה ניתן בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות בשטח בייעוד חקלאי.

לטענת העותרים, התניית אישור התכנית שיזמו להותרת שתי חלקות בייעוד חקלאי אינו סביר ואינו מידתי, מאחר והייעוד החקלאי של שתי החלקות שבמחלוקת מקורו בטעות שחלה בסימון בתשריט התכנית המקורית שחלה על המקרקעין. עוד נטען כי בפועל שתי חלקות אלו הינן מקרקעי יעוד, לנוכח השימוש בפועל שלהן כדרך לשימוש ולתועלת הציבור.

לטענת המשיבים, אין מקום להתערב בהחלטת מוסד תכנוני מקצועי כמו המשיבה, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה שמקבעת את יעוד שתי החלקות לחקלאות, בדיוק כפי שהיה יעודן בתכנית המקורית שחלה עליהן.
 

עת"מ (חיפה) 645-08 ארנה אסתר לוקר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח', פס"ד מיום 27/08/10

להמשך (0 תגובות)

הפרת חובת השימוע גרם לביטול החלטת תנובה שלא לכלול את המערערות בגדר חבריה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורן של שתי אגודות שיתופיות על החלטת רשם האגודות שלא להורות למשיבות להחזיר את שמן לפנקס החברים בהן בקובעו כי המשיבות הפרו את חובת השימוע כלפי המערערות בטרם הפסיקו את חברותן, ולכן החלטותיהן מבוטלות.

שתי המערערות הוצאו על ידי המשיבה 2 מפנקס חברי האגודה בה. לאחר שנים רבות מעת הפסקת חברותן עתרו המערערות להשבתן לפנקס, אולם בקשתן נדחתה על ידי המשיבה 2. גם הערעור על החלטה זו נדחתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, שקבע כי החלטת הפסקת החברות ביחס לשתי המערערות הייתה כדין, מאחר ושתיהן הפסיקו את שיווק התוצרת השיתופית באמצעות המשיבה 2.

לטענת המערערות, רק בשנת 2002 גילו את דבר הפסקת חברותן במשיבה 2 שבוצעה בשנת 1978 ביחס לאגודת ישע, ובשנת 1981 אגודת שחר. לטענתן, הפסקה זו בוצעה מבלי שקיבלו הודעה על כך בטרם ביצועה, כמתחייב בתקנון אגודה המשיבה 2, ואף מבלי שניתנה להן זכות שימוע.

לטענת המשיבות, הפסקת החברות נעשתה מאחר והמערערות הפרו את חובתן לשיווק תוצרתן החקלאית באופן שיתופי באמצעותן, ולכן לפי הוראות התקנון הופסקה חברותן. כמו כן, המשיבות העלו טענות באשר להתיישנות ושיהוי ניכר בהגשת התביעות בעניין לאור העובדה שהפסקת החברות בוצעה לפני למעלה מעשרים שנים.

באדיבות עו"ד חיים פרוכטר ממשרד עו"ד אטיאס פרוכטר ושות'

עמנ (ירושלים) 347/05 "ישע" מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פס"ד מיום 11/08/10

להמשך (0 תגובות)
לפסקי דין נוספים
   
הקלק/י ליצירת קשר עם האיחוד החקלאי
תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702
אתר על ידי אתרים ת.ר. בע"מ  054-4525492  Site by AtarimTR LTD